מורן טרנטו מלר (37) וגילי טרנטו (30), שתי אחיות מנתניה, הן מעריצות מושבעות של האירוויזיון. כבוגרות בית הספר לתקשורת באקדמית נתניה הן מנחות את התוכנית "דוזפואה", המשודרת ב"קול נתניה", הרדיו של האקדמית נתניה, כבר 13 שנים. בעבר הנחתה אותה מורן וכעת הלפיד עבר לגילי, שגם הצטרפה להנהגת חובבי האירוויזיון העולמית, וניהלה את המועדון בישראל במשך שנתיים. הן מעידות, כי חייהן סובבים כל השנה סביב תחרות הזמר הצבעונית, וכי השנה הן מתרגשות במיוחד מאחר שישראל מארחת את האירוע הנוצץ, "זאת הגשמת כל המשאלות", הן אומרות.
שנת האירוויזיון
"תמיד אהבתי את האירוויזיון, עוד כשערוץ 1 היה הערוץ היחיד בישראל. זה היה הדבר שכולנו חיכינו לו כל שנה", מספרת מורן. "תמיד בערב האירוויזיון הרשו לנו להישאר ערות עד מאוחר, לראות איזו מדינה זכתה, היה הייפ גדול סביב כל האירוע הזה. מעבר לזה, מובן שהאירוויזיון מסמל בעבורי פטריוטיות וציונות. אני גם אוהבת מאוד שירים בכל מיני שפות, קסמה לי החשיפה לעולם הגדול, וזה פשוט נמשך מאז ועד היום".
גילי: "אנחנו חיים את זה, אבל זה לא משפיע על כל השיחות ביום-יום. אפשר לומר שבן-הזוג שמח שרוב האנשים שאני יוצאת אִתם הם גייז. גם כשאני טסה לחו"ל לשבוע אני מוקפת רק גייז. המעגלים שלי מקבלים ואוהבים"
"אני זוכרת את עצמי מאז ומעולם חובבת אירוויזיון", מספרת גילי. "האהבה הגדולה החלה בשנת 2003, זאת הייתה השנה שבה טורקיה ניצחה. יש לנו אהבה גדולה לטורקיה משום שבית אבי טורקי, וסבתא תמיד ראתה את שידורי הטלוויזיה בטורקית. לאחר הזכייה של טורקיה ב-2003, הזמרת הגיעה לארץ. הייתי אז בת 14 והתלהבתי מאוד, כאילו מינימום ג'סטין טימברלייק הגיע לארץ ונתן ריאיון בפריים טיים.
"מה שקרה בפועל זה, שהזמרת קיבלה קלקול קיבה ולא הופיעה, ואני ממש התבאסתי מהביטול. לאחר מכן נכנסתי לאינטרנט וגיליתי פורום בנושא האירוויזיון. התחלתי לדבר עם אנשים ולהתעניין. באותה התקופה הייתי בת 14, ואמי חששה שאלך למפגשים של חובבי האירוויזיון לבד. אז לא הכרתי את האנשים פיזית, רק הכרתי את השמות, ודיברנו בפורום בצורה וירטואלית. בשנת 2013 הלכנו פעם ראשונה לקדם אירוויזיון, והתחלתי להכיר אנשים מאחורי השמות שבפורום.
"זאת גם השנה הראשונה שטסנו לאירוויזיון עצמו, הוא התקיים בעיר מאלמו בשוודיה. שם התחלנו להכיר את הברנז'ה העולמית של התחרות. התחברתי לכמה אנשים ממועדון החובבים, הם פנו אלינו והציעו להצטרף להנהגת המועדון העולמית, ולבסוף ניהלנו את המועדון שנתיים רצוף".
כמה פעמים נסעתן לתחרות?
מורן: "אני טסתי פעמיים 2014-2013, וכמובן מגיעה השנה".
גילי: "אני טסתי שש פעמים".
איך עלה הרעיון לעשות תוכנית רדיו בנושא?
מורן: "התוכנית התחילה למעשה במסגרת הלימודים בבית הספר לתקשורת, באקדמית נתניה. השתתפתי בקורס הקשור לרדיו, ובמסגרת הקורס יש סיעור מוחות עם המנחים, בשאלה מה כל סטודנט יכול לתרום לרדיו, לפני שיקבל תוכנית. אני אמרתי שאני אוהבת מאוד שירים מכל העולם, המנחה אהב מאוד את הרעיון, והחלטנו שאני אגיש תוכנית בנושא. מדהים בעיניי לעשות תוכנית שלמה על התחביב שלי, דבר שאני מעורה בו ויודעת עליו המון דברים מעניינים. התוכנית החלה במתכונת שבועית (כל שבוע-שעתיים). היו פינות של 'חדשות האירוויזיון' והייתה פינה של 'מדינה נבחרת'. הצלחנו לייצר המון תוכן כייפי, ולאט לאט צברנו מאזינים ואורחים מעניינים. הצלחנו להרים תוכנית שבסופו של דבר שידרתי אותה חמש שנים. כשנאלצתי לפרוש, למזלי היה מי שיחליף אותי. כשגילי התחילה ללמוד, היה אך טבעי שגם היא תצטרף".
גילי: "בכיתה י"ב למדתי במגמת תקשורת, והיינו צריכים לעשות סרט סיום במסגרת המגמה. בדיוק באותה התקופה, אבא שלנו נפטר, בתחילת שנת הלימודים, ובגלל שאני הייתי הבמאית של הסרט כל הפרויקט התעכב. היינו מאוד בלחץ, והציעו לי לעשות סרט על אבא אבל הייתי אבודה, וממש לא יכולתי לגעת בזה. חיפשנו מקום אחר לברוח אליו, ובחרתי לעשות סרט על מורן ועל הרדיו והאירוויזיון. זאת הייתה הפעם הראשונה שהלכתי לרדיו, כדי לצלם שם. אחרי כמה שנים, כשהחלטתי בעצמי ללמוד תקשורת, באופן טבעי הלכתי לכיוון הזה".
האירוויזיון נערך במאי. על מה מדברים, נניח, בספטמבר?
מורן: "שנת האירוויזיון מתחלקת לשניים. החלק הראשון הוא 'העונה החמה' נובמבר-דצמבר: בעצם, מי שהוא חובב אירוויזיון אמיתי מתעדכן גם בקדמי-האירוויזיון שנערכים במדינות אחרות. אנחנו ברדיו מתחילים להתעדכן בזוכים בקדמים למיניהם, כשהשיא הוא פברואר. לאחר מכן, מתחילים לדבר על מה קורה במדינה, מה ההכנות לאירוע וכו'. לאחר האירוע רוכבים על הדי התחרות — עושים סיכומים והכנות לשנה הבאה. כמובן, יש קטעים של מידע היסטורי על התחרות ועוד פיקנטריה".
גילי: "למי שחובב אירוויזיון תמיד יש תמיד על מה לדבר..."
הכי מרגשת
מה החברים ובני הזוג אומרים?
גילי: "אנחנו חיים את זה, אבל זה לא משפיע על כל השיחות ביום-יום. אפשר לומר, שבן-הזוג שמח שרוב האנשים שאני יוצאת אִתם הם גייז. גם כשאני טסה לחו"ל לשבוע אני מוקפת רק גייז. המעגלים שלי מקבלים ואוהבים. בשנים האחרונות בעקבות ההצלחה של שירי האירוויזיון, הרבה אנשים שבעבר הרימו גבה התחילו לראות את התחרות בעצמם".
מה דעתכן על נטע ברזילי ועל השיר "טוי", שהביא את האירוויזיון לארץ?
מורן: "'טוי' הוא שיר נהדר. בדרך כלל אין שירים שממשיכים קדימה להשמעות ברדיו, אבל טוי הוא מיוחד ושונה. מעבר לזה נטע היא דמות נפלאה, ואנחנו צריכים להודות ליקום שהביא לנו אותה. מבחינתי, הדברים שהיא מביאה יכולים לחולל שינוי בשיח שלנו במובנים רבים: העצמה נשית, דימוי גוף, הביטחון שהיא נותנת לילדים שמרגישים חריגים. היא מתראיינת מקסים, מדברת מהלב, כל מילה שהיא אומרת פשוט פנינה. לדעתי היא אחת האייקונים הגדולים של האירוויזיון בכל שנותיו".
מורן: "כל חובב אירוויזיון רוצה לזכות ולארח את התחרות במדינה שלו, זה היה רגע מרגש ומאושר. אם כל מדינת ישראל הרגישה גאווה, על אחת כמה וכמה בן אדם שעוקב 30 שנה ויותר אחרי התחרות"
גילי: "אני חייבת להודות שהזכייה של נטע ברזילי הכי ריגשה אותי — אשכרה הייתי שם וחוויתי את זה. הקרב היה צמוד מאוד, עד הדקה האחרונה זה לא היה ברור, והכי הגיע לה בעולם. קפריסין ממש נשפה בעורפנו. כשהבנו שאנחנו זוכים, היינו בהיסטריה. היו צרחות ובכי של התרגשות, קפצנו וממש עלינו על אנשים. חוויה מטורפת".
התרגשתן כשהבנתן שהשנה התחרות ליד הבית?
מורן: "כל חובב אירוויזיון רוצה לזכות ולארח את התחרות במדינה שלו, זה היה רגע מרגש ומאושר. אם כל מדינת ישראל הרגישה גאווה, על אחת כמה וכמה בן אדם שעוקב 30 שנה ויותר אחרי התחרות. זאת הגשמת כל משאלותיי. עם זאת, בארגון האירוויזיון בארץ קרו כמה תקלות. מובן שהאירוויזיון הוא לא אירוע שפשוט לארגן, אבל היה מאכזב לגלות את עלות הכרטיסים. בסופו של דבר בדרכים לא דרכים, מחירי הכרטיסים היום נמוכים בהרבה ממה שהציעו תחילה. אני מכירה תיירים שרצו להגיע, אך לא הגיעו בגלל יוקר המחיה ועלות הכרטיסים".
גילי: "בעיקרון זה מרגש מאוד שזה כאן בארץ. לפעמים אפילו לא נתפס! אין ספק שהחוויה לטוס חסרה מאוד, אך זאת חוויה מיוחדת שזה כאן בארץ. לפי מה שראינו, הבמה נראית מדהימה. האולם קצת מאכזב, כי הוא קטן, והמחירים גבוהים ברמה היסטרית, אך ההתרגשות ענקית".
מה הציפייה מהשיר של קובי מרימי?
מורן: "קודם כול, שקובי ייצג אותנו בכבוד, וייתן שואו, לא משנה לאיזה מקום נגיע. זכייה נוספת היא בונוס. השנה מתחרים כמה שירים פחות או יותר באותו הסגנון, שכרגע עושים רושם יותר טוב. אני חושבת שהוא צריך לתת הופעה טובה ולייצג בכבוד. לא חושבת שהציפיות הן לזכייה. קשה מאוד לזכות בדאבל בשנים האלה, בשונה מהשנים הקודמות, והשואו משחק תפקיד חשוב מאוד".
גילי: "אני פשוט מאחלת לו להיות באמצע הטבלה. אני אישית אוהבת את השיר, כשיר הוא שיר טוב, כזמר הוא זמר טוב. אמרו שההופעה שלו יפה ומרגשת. אבל בשורה התחתונה — השיר לא ממש מתרומם, שיר טוב, אך לא מספיק".
איפה תצפו באירוויזיון השנה?
"אנחנו הולכות להיות שם".
