אשר קשר //
דימונה // מלון 'דרכים': ויש גם שירה בציבור
תכירו: המלון היחיד בדימונה הוא מלון בוטיק מדברי במבנה אוריינטלי מרשים, שכולל 58 חדרים ו־2 סוויטות.
אז מי אנחנו: את המלון הקימו בני הזוג רונית ואבי אלקיים, שעזבו את רמת גן והחליטו לרדת לנגב מטעמים אידיאולוגיים. "לא באנו ממניעים כלכליים אלא מציונות לשמה", אומרת רונית. "לקחנו הלוואת ענק מהבנק והשקענו כאן המון כסף, ואנחנו ממשיכים להשקיע כל הזמן. תמיד חיפשנו לעשות משהו שונה במקום אחר. בדקנו באזור הר הנגב, הגענו לממשית, ובסופו של דבר החלטנו להקים כאן מלון בפאתי העיר. היה לנו משרד לתיירות ולידיעת הארץ באזור המרכז אבל החלטנו לחיות את המדבר בצורה ממשית".
למה דווקא פה? "חיפשנו עיר מדברית, אבל כזו שיש לה גב מסחרי. מבחינת תחבורה דימונה יושבת על פרשת דרכי הטיולים הקלאסיים בנגב. היא יעד נפלא לצאת ממנו לסיורים".
וזה מה שאמרו לנו: "החברים ממרכז הארץ הרימו גבה, וגם תושבי דימונה השתאו. אבל מהר מאוד כולם הבינו שאנחנו רציניים. בהתחלה קצת צחקו עלינו, אבל ככל שהמקום קרם עור וגידים הם הצטרפו וסייעו. האוכלוסייה חמה ותומכת מאוד. היתה שבת אחת שכולם התגייסו לעזור לנו לשתול את הגינה ואפילו הביאו אוכל. קהל היעד שלנו הם בעיקר תיירים מהארץ ומחו"ל שמתעניינים בתיירות מדברית ומגיעים לטייל בנגב".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "יש ספא שפתוח לאורחים והאווירה משפחתית, ביתית ומיוחדת. בסופי שבוע יש לנו מסורת של שירה בציבור".
מחוץ למלון: "יש בסביבה הרבה אטרקציות: העיר הנבטית ממשית, הר אבנון והמכתש הגדול, המכתש הקטן, נחל תמר, נחל צפית, מעלה עקרבים ושדה בוקר ועוד. ים המלח נמצא במרחק של כ־30 דקות נסיעה, ובדרך גם נחל פרס, גבי פרס, הר סדום, נחל פרצים ומצדה".
מצפה אבירים // 'אנה רג'ינה מרים פואנטה': המיטה מאינדונזיה, הפרגולה ממרקש
תכירו: שני מעצבי תכשיטים תל אביבים עברו לגליל ועיצבו מקום שנראה כמו תכשיט - חדרים בצבעוניות עזה, נוף המשקיף לשמורת כזיב ושנדלירים וריהוט שיובא מרחבי העולם: המיטה מאינדונזיה, הפרגולה ממרקש, הספה והריצוף מאיטליה.
אז מי אנחנו: ליאור בן בשט (54) וקרלוס סיני (51), שחולקים זוגיות של 16 שנה. קרלוס החל את דרכו המקצועית כמעצב אופנה בירושלים שעיצב בין השאר עבור אופירה נבון. וליאור הוא מעצב תכשיטים עתיר פרסים בינלאומיים. הסטודיו שלהם אגב צמוד לסוויטה. הם השקיעו כ־400 אלף שקל כדי להקים את המלון הקטן. "קראנו למקום על שם שלוש נשים חזקות ופמיניסטיות: אנה (אימו של קרלוס), רג'ינה (סבתו של ליאור) ומרים (דודתו). ולמה פואנטה? כי זה גשר בספרדית. גייסנו לחלום שלנו גם יבואן ממרוקו, וסיפרנו לו שאנחנו רוצים רפליקה של הפרגולה של איב סאן לורן מביתו במרקש. היבואן נסע לבית, לקח מידות ובנה לנו העתק מדויק של הפרגולה האלגנטית".
למה דווקא פה? "כשחיפשנו בית בגליל התאהבנו בן רגע ביישוב שבו מתגוררות 50 משפחות, והחלטנו להמשיך כאן את העבודה התרבותית, רוחנית, אסתטית שעשינו בתל-אביב", אומר סיני. "רעיון הסוויטה בא מהלקוחות בתל אביב, שביקשו מקום להתארח בו".
וזה מה שאמרו לנו: "בעלי מקצוע מהכפרים השכנים פסוטה וחורפיש שעבדו איתנו אמרו שהם באים לעבוד בגן עדן. אנשים שמגיעים לפה מחפשים מקום כיפי עם סיפור מאחוריו, בעיקר זוגות מהמרכז, וגם משפחות".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "יש כאן סוויטה טבעונית, וצמוד אליה גן פרטי של דונם עם פרחים לבנים, מזרקות מיובאות ממרוקו ועשרות עצי פרי שאפשר לקטוף מהם ולאכול. בימים אלה בונים גם בריכה רומית עם רצפת פסיפס, שתכיל ארבעה אנשים. ויש גם 40 חתולים. ארוחת הבוקר המגוונת היא מעשה ידינו, והמקרר מלא אלכוהול ושתייה קלה, לשימוש חופשי".
מחוץ למלון: "שמורת נחל כזיב, טיולים רגליים באבירים, השוק בתרשיחא בשבתות, טרקטורונים במשק חפר באבירים, מערת קשת ומערת נמר, שמורת הר מירון, מבצר יחיעם ונחל געתון".
מירית קושניר-סטרומצה //
באר שבע // 'בית בעתיקה - The Well': משחזרים ומשמרים
תכירו: מלון הבוטיק, הממוקם בעיר העתיקה של באר שבע, מציע חמישה חדרים זוגיים, שלושה חדרי סטודיו ושתי סוויטות. במקום, שנרכש מטעמים אידיאולוגיים, הושקעו מיליוני שקלים.
אז מי אנחנו: את המלון הקימו איל ואביגיל הירשפלד, אחרי שניהלו שלושה אוטובוסים ישנים שהוסבו לצימרים. איל, שעוסק בבנייה, שחזר את המתחם בעיר העתיקה בבאר שבע בדגש על שימור ואסתטיקה. "בהתחלה חשבנו על צפת", מודה הירשפלד, "אבל נפלה לידינו הזדמנות לרכוש את הבניינים המדהימים הללו".
למה דווקא פה? "מלבד ההזדמנות העסקית יש כאן גם אידיאולוגיה: סבא רבא שלי, צבי הירשפלד, היה ממקימי הנגב ומי שחפר את באר רוחמה בית צבי. על שמו קרוי היישוב שדה צבי".
וזה מה שאמרו לנו: "בהתחלה צחקו עלי. טענו שאני משוגע להקים מלון בוטיק בבאר שבע. מתברר שהיו נוספים שחשבו כמוני והחלה תחרות. למרבה השמחה לכולם יש עבודה. בקרבת המלון יש עסקים ששמחו שהגענו. האזור הפך להרבה יותר נעים גם בלילה. מגיעים לפה אנשי עסקים מחו"ל ומהארץ. לפעמים יש גם תיירים בדרך דרומה, ויש גם אורחים שמגיעים לבקר קרובי משפחה בעיר".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "הבניין שוחזר בהשקעה רבה ובהתאם לכללי השימור, תוך מתן תשומת לב לפרטים הקטנים. אורח במלון מרגיש את אווירת העיר העתיקה, לצד נוחות מודרנית".
מחוץ למלון: "באר שבע מתפתחת והופכת לעיר תיירות. יש בסביבה אטרקציות רבות, כמו מתחם הקטר 70414, פארק קרסו למדע, מוזיאון הנגב לאומנות, מוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, תיאטרון הפרינג', פאבים ומסעדות וגלריות של אומנים מקומיים".
צוקים // 'ארץ ערבה': הכי קרוב לטבע
תכירו: אירוח בוטיק במדבר, בשש סוויטות מבודדות, ביישוב צוקים. בסוויטות משולבים מוטיבים מדבריים עם השפעות ממרוקו, מזרח אפריקה וחצי האי סיני.
אז מי אנחנו: אורן תופוט תגל (49), המקים והבעלים, הגיע לכאן עם רעייתו דפי לאחר שחיפשו ברחבי הארץ מקום מיוחד להקים בו מלון. "חייתי בסיני במשך זמן רב והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים: לעסוק באירוח", הוא מספר. "דפי ואני חרשנו את הארץ בחיפוש אחר המקום המושלם, ובסופו של דבר מצאנו אותו כאן. היינו בין הראשונים כאן בצוקים. השקענו במלון המון כסף, מספר בן שמונה ספרות. היתה לנו עזרה מהמשפחה והון ראשוני שבזכותו לא הסתבכנו בהלוואות. קיבלנו סיוע גם מהסוכנות היהודית".
למה דווקא פה? "זה מקום נהדר מבחינת הטבע, עם חיבור מושלם למדבר".
וזה מה שאמרו לנו: "קיבלנו תגובות שונות ומשונות. לכל מי שהכיר אותי היה ברור שזה יצליח כי ידעו שאתן את הנשמה. מי שלא הכיר ממש טוב הניח אצבע על הרקה בתנועת 'הבנאדם קוקו'. היה ברור שזו הרפתקה כלכלית לא פשוטה. רק להביא לכאן חשמל לקח לנו שש שנים. היינו בין הראשונים, מחלוצי צוקים, ואחרינו הגיעו נוספים. כולם עוסקים כאן בתיירות בצורה זו או אחרת. מגיעים לפה חילונים וחרדים מכל רחבי הארץ. הרוב תל אביבים, בשנות השלושים והארבעים".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "בחצר של כל סוויטה יש בריכה מחוממת ונוף למדבר. על ראש גבעה, בתצפית פנורמית מרהיבה אל נופי השמורה, במבנה מעוטר קשתות בהשראה מרוקאית אוריינטלית, שוכנת מסעדת 'ארץ ערבה', ומוגשות בה ארוחות בוקר וערב".
מחוץ למלון: "שביל הרוג'ומים מוביל אל מסע מופלא של כשעתיים וחצי, בהליכה נינוחה בלב המדבר, בנופו הפראי והבתולי, בין שכבות סלע למצוקי אבן וחול. השביל מותאם ליחידים, זוגות ומשפחות כאחד, בדרגת קושי קלה-בינונית".
ערד // מלון 'יהלים': מרגישים בבית
תכירו: מלון 'יהלים' בפאתי ערד הוא מלון בוטיק משפחתי ובו 15 יחידות אירוח, מול נופיו הקסומים של ים המלח ומדבר יהודה.
אז מי אנחנו: גלי (46) וגילי (50) סופר הגיעו עם שני ילדיהם לערד מאזור המרכז בשנת 2011. "רצינו לעשות שינוי בחיים ולהתרחק מהפקקים במרכז הארץ", מספרת גלי. "גילי היה כתב תיירות ב'ידיעות אחרונות' כך שעולם המלונאות לא היה זר לו".
למה דווקא פה? "ערד לא רחוקה מהמרכז כמו שחושבים ונהדר לגדל כאן ילדים. יש כאן בית ספר דמוקרטי מצוין וקהילה מגניבה. זו עיר עם המון קסם".
וזה מה שאמרו לנו: "החברים היו בשוק, חשבו שדעתנו נטרפה עלינו. אבל אחרי שמונה שנים כאן אנחנו יכולים רק לברך על ההחלטה, שהיתה מוצלחת מאין כמוה גם עבורנו וגם עבור הילדים".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "מגיעים אלינו הרבה זוגות שרוצים לטייל באזור ומחפשים מקום ביתי, בלי המולת ים המלח. מלבד החדרים והנוף המדהים למדבר ולים המלח, יש פה אוויר משגע ושקט. יש אצלנו ארוחת בוקר שכל כולה בהכנה ביתית, מהלחם והמטבלים ועד הריבות. לא נדיר לראות אורחים שמסתובבים יחפים, בגלל ההרגשה הביתית".
מחוץ למלון: "אנחנו מחברים את האורחים עם חברות טיולים וטבע: יש פה סיורי שטח בג'יפים, סנפלינג במדבר יהודה ומסלולי טיול עצמאיים ומודרכים, ברגל, באופניים, ברכבי שטח או על גבי גמלים. המיקום מצוין: 25 דקות מים המלח, רבע שעה ממצדה מערב ודקה הליכה מהמדבר".
ירוחם // 'אירוס המדבר': המלון החברתי הראשון
תכירו: המלון הראשון בתולדות ירוחם נפתח בהשקעה של יותר מ־20 מיליון שקל. זהו המלון החברתי הראשון בישראל: כ־50 אחוז מרווחיו מועברים לטובת חינוך ורווחה לילדי ירוחם. יש בו 47 סוויטות מעוצבות שכוללות סלון, חדר שינה ומרפסות פרטיות.
אז מי אנחנו: המלון נמצא בבעלות קרן ירוחם בראשותו של ראש המועצה לשעבר, עמרם מצנע, ולהקמתו התגייסו המשקיעים ג'ימי וסם פינטו. את ההפעלה והניהול של המלון מבצעת חברת טארה, חברת הניהול של קלמן הובר ואלי גונן. "כשעמרם מצנע הגיע אלי והציע לי להקים מלון בירוחם לא צחקתי אבל הרעיון נראה לי מוזר", אומר גונן. "עכשיו זה אחרת, כשטרנד התיירות המדברית מקובל כל כך".
למה דווקא פה? "המטרה היתה לפתח לראשונה את ירוחם כיעד תיירותי, במקביל להתפתחות אטרקציות תיירותיות באזור".
וזה מה שאמרו לנו: "הייתי בזמנו מנכ"ל שרתון ישראל והבנתי דבר או שניים במלונאות, ובכל זאת אנשים הביטו בי במבט מוזר כשאמרתי שאני פותח מלון. מאז כמובן דברים השתנו. מעבר לעובדה שמדובר במלון חברתי, העובדים והספקים שלנו הם תושבי ירוחם והסביבה. בהתחלה הם הרימו גבה אבל מהר מאוד הם הבינו את הפוטנציאל התעסוקתי והמסחרי. מגיעים לפה הורים שמבקרים את הילדים החיילים בביסל"ח או בעיר הבה"דים, חובבי ספורט אקסטרים וכמובן תיירות מדברית".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "במלון יש מסעדה ובר, מועדון ילדים, חדר כושר, בריכת שחייה מקורה בחורף, עמדת השכרת אופניים וגם מתחם ספא".
מחוץ למלון: "יש המון אטרקציות בסביבה: המכתש הגדול, פארק אגם ירוחם, שמורת האירוסים וחלמוניות ירוחם. חוות חקלאיות עם יין, גבינות ובית בד, טיולי גמלים, טיולי ג'יפים ואירוח בדואי".
כביש הערבה // מלון 'מדברא': לבד בבריכה האקולוגית
תכירו: 12 בקתות מבודדות בין גבעות בלב המדבר בקרבת היישוב צוקים על כביש הערבה לאילת בין צופר לפארן, עם הפנים לשמורת עשוש.
אז מי אנחנו: רני שיראי, תושב המרכז, ניהל במשך 15 שנה קייטרינג להפקות של טלוויזיה וקולנוע, עד שהרגיש שמיצה את התחום. יום אחד הגיע לביקור בצוקים, אצל אחיו אייל שהתגורר ועבד במקום. שיראי התאהב במקום וברעיון, נטש את המולת המרכז, ומאז הוא מנהל את 'מדברא'.
למה דווקא פה? "היישוב צוקים הוקם כולו כחלק ממיזם תיירותי בלב המדבר. כל מה שקורה כאן מבוסס על תיירות".
וזה מה שאמרו לנו: "בהתחלה כל החברים הגיבו בתדהמה, אבל עכשיו כולם מקנאים. בתחילת הדרך התוכניות העסקיות הראשוניות נזרקו לפח. אבל בהמשך החששות התבדו. אף אחד לא פילל שזה יצליח עד כדי כך. יש כאן מסביב שכנים, וכולם שייכים לעסק ולתיירות בצורה זו או אחרת. אחד מכין את הבירות, שני את הסבונים והשלישי מטפל בשיאצו".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "יש פה שקט ומדבר מרהיב, הבקתות רחוקות זו מזו ולכל אחת יש בריכה. החיבור המוחלט לטבע מדבר להמון אנשים. מדובר בבקתות אקולוגיות עשויות בוץ ומחזור מחויב המציאות של מים, כשמי המקלחות משקים את בוסתני הפרי שלנו".
מחוץ למלון: "מסלולי אופניים כמו 'סינגל צוקים', 20 ק"מ בדרגת קושי בינונית, אל נחל צופר. ויש גם מסלולים רגליים ומסלולי רכיבה קלים יותר".
גדרה // מלון 'ליר סנס': הבילויים לא מאמינים
תכירו: כ־20 מיליון שקל הושקעו בהקמת מלון הבוטיק LEAR SENSE בגדרה. יש בו 24 חדרים, והוא שוכן במבנה היסטורי משוחזר במושבה גדרה, קרוב לרחוב הבילויים הוותיק.
אז מי אנחנו: היזם צחי צוק (38), נשוי לטל, מנכ"לית המלון, ואב לשתי בנות. במלון עובדת גם אחותו של צוק, ואביו אחראי על השיפוצים, התפעול והאחזקה.
למה דווקא פה: "גדלתי לא רחוק מכאן, במושב בית אלעזרי בשפלה", מסביר צוק. "אני מכיר את היתרונות התיירותיים הלא מנוצלים של הסביבה וגם מרגיש מחויב לאזור, שיתפתח ויזכה בכבוד המגיע לו. גדרה היא עיר עם המון פוטנציאל. אני עדיין זוכר איך עברתי כאן ברחוב הבילויים וראיתי את הבניין המקסים על ראש הגבעה. דמיינתי להפוך אותו למלון וידעתי שזה יהיה הפרויקט הבא שלי".
וזה מה שאמרו לנו: "אנשים מסביב היו סקפטיים מאוד, אבל לא התרגשתי, כי כבר הוכחתי בעבר, כשהקמתי מלון ברחובות, שכל עיר צריכה מלון. השכנים בהתחלה לא ידעו איך לאכול את הרעיון. הם חששו שזה יהפוך למטרד. עכשיו הם מבינים עד כמה הוא מועיל לגדרה ולעסקים ברחוב הבילויים. מגיעים אלינו לקוחות עסקיים מחברות כמו אינטל, אורחים מאולמות האירועים שבסביבה, ויש גם תיירות מקומית".
וחוץ מלינה וארוחת בוקר: "המלון מאוד מזמין. החדרים גדולים, הנוף לכיוון הרי ירושלים והשפלה מרהיב. יש לנו גינה פסטורלית בסגנון טוסקני, בריכה, ספא וחמאם תורכי על גג המלון, וכמובן חוויה קולינרית במסעדת השף אברטו".
מחוץ למלון: "אנחנו עובדים על שיתופי פעולה עם היקבים הרבים שיש באזור".
מזכרת בתיה // 'הפינה של מיכל': בית מחוץ לבית
תכירו: המלון קם בשנת 2000 ברחוב הראשי של המושבה. יש בו עשרה חדרים והוא נמצא במבנה לשימור משנת 1883.
אז מי אנחנו: "רציתי ליצור מלון בוטיק קטן בדמותי", אומרת מיכל בן שחר (58) שהקימה את המקום, "משהו שיהיה הפינה שלי, שיבטא את האופי שלי ויצטרפו אלי עוד אנשים. אני חושבת שתמיד רציתי להיות בעלת מלון קטן. לסבתא שלי היה לפני שנים רבות פנסיון קטן בנתניה ונהגתי לבלות בו כילדה. גרנו בעבר בכפר ורדים, אבל כשהגעתי לראשונה למזכרת בתיה הבנתי שזה המקום עבורי ועבור הילדים. יש קסם מיוחד במושבה הזו למרות כל השינויים והמודרניזציה. בהתחלה היתה לי חנות תכשיטים ברחוב הראשי, אבל אז ראיתי את הבניין. רכשתי אותו בעזרת אבי והתחלנו לשפץ. כולם עזרו. הילדים ובעלי סייעו בשנים הראשונות, אבל כיום כל אחד פנה לדרך שלו".
למה דווקא כאן? "הגעתי לפה בגלל האזור היפה והמרגש וחשבתי שזה לא הגיוני שאין כאן אף מלון. את השיפוץ ביצענו יחד עם המועצה לשימור אתרים כדי לשמור על הקסם של פעם. זה בעצם האופי של המלון הזה, קסם ישן שקשה למצוא היום. תחושה של בית מחוץ לבית עם ארוחת בוקר ועם קונספט מנצח".
וזה מה שאמרו לנו: "כולם היו מאוד סקפטים ואמרו לי שלא בכדי אין מלונות באזור ומה פתאום אני עושה דבר כזה. אבל אני מאוד האמנתי בעצמי ובחזון שלי. יום לפני הפתיחה מישהי שאלה אותי אם יגיעו לכאן בכלל. עניתי לה: אני בטוחה שכן. מאז, כבר 19 שנה, אנחנו מלאים רוב הזמן".
