התרגשות גדולה הייתה אתמול (שני) בסניף "עמך" בנתניה. לראשונה מאז פרוץ הקורונה, כ-15 ניצולות וניצולים הגיעו למועדון החברתי הפועל במקום על מנת לארח את השף אסף גרניט.
האירוע בהשתתפות אסף גרניטהאירוע בהשתתפות אסף גרניט
האירוע בהשתתפות אסף גרניט
(צילום: יח"צ)
גרניט, אליו פנתה הנהלת "עמך" בבקשה לשמח את הניצולים בבישול מיוחד לקראת חג השבועות, נענה מיד ללא כל היסוס.
הניצולים ביקשו ממנו להכין מאכלים, אותם הם זוכרים מבית הוריהם עבורם זהו אוכל מנחם, אוכל שניחוחותיו ליוו אותם לאורך כל ימי השואה.
גם לבקשה זו נענה השף גרניט בשמחה וברצון. אסף הכין אוכל מופלא והניצולים סיפרו לו את זיכרונותיהם מהימים ההם, זיכרונות הקשורים לאוכל שהזמינו.
גרניט מקבל תעודת הוקרה מאנשי הסניףגרניט מקבל תעודת הוקרה מאנשי הסניף
גרניט מקבל תעודת הוקרה מאנשי הסניף
(צילום: יח"צ)
כרוב ממולא:
הסיפור של מרים זינגר: עד גיל 8 אכלתי את המאכל הזה כמו שאמא שלי בישלה אותו ומאד אהבתי לאכול אותו. לרוב אמא הכינה אותו עם בשר אך לקראת חג השבועות היא הכינה אותו עם גבינות וירקות, הוא מאד טעים לי ומזכיר נשכחות. בגיל 8 הורי פתחו מסעדה ומאז שנפתחה המסעדה, גם השף של המסעדה הכין את המאכל הזה ורק בימים מסויימים. הלקוחות ידעו באיזה יום הוא מבשל את הכרוב הממולא והיו מגיעים במיוחד בשבילו
פירוגן:
הסיפור של שושנה וייס: אמא שלי הכינה אותו בכל מיני וריאציות. ממולא עם גבינה, או עם פירות או עם בצל ואז אכלו את זה כתוספת. אבל אני נהניתי ממאכליה של אמי רק עד גיל 6 חצי, אז נכנסנו לגיטו ואפשר היה רק לחלום על הפירוגן. הסיפור של שרה ברוך: את המאכל הזה מכירה מגיל ארבע חמש. גרנו בצ'רנוביץ. בוקובינה היתה אז אזור גרמני והמאכל היה טיפוסי גרמני. אמא בישלה במים וגם אפתה אחר כך בתנור. אני הייתי מכינה אותו שנים ולאחרונה כבר לא יכולה יותר להכין את זה. הסיפור של אביבה קומרוב: היה מאכל ידוע בבית ההורים. אמא הכינה לעתים קרובות עם מילוי של גבינה לשבועות ובדרך כלל עם בשר. אפוי בתנור. אני כבר שנים לא מכינה אותו.
קיגל:
הסיפור של חווה ליננברג: את הקיגל אמא שלי היתה מכינה בימי שישי, לקראת שבת ולחגים. ואני זוכרת איך אמי היתה לוקחת את הקוגל לשכנים, לדעתי הם היו גויים, שהיה להם תנור גדול, והיתה משאירה את זה שם עד שבת בבוקר. אני זוכרת כמה זה היה טעים. אמא שלי היתה מכינה אותו מתוק עם צימוקים וקינמון. הייתי ילדה בעייתית עם אוכל, וזה היה המאכל שאכלתי בלי בעיות ותמיד רציתי עוד מנה.