למה דווקא נתניה?
"דבר ראשון נולדתי כאן, וגם ההורים שלי גדלו בעיר, אמא במרכז העיר ואבא בוותיקים. שנית, אין על נתניה! יש פה הכל ואין סיבה לצאת מהעיר. חופים מושלמים, מסעדות, פאבים, קניונים והכי חשוב, אנשים חמים ואחוות נתנייתים כזאת שאני בספק אם יש בערים אחרות".
משהו משוגע שעשית?
"האמת? אני סופר חננה. אבל בעיניי הדבר הכי משוגע שעשיתי זה לשנות כיוון בחיים 180 מעלות וללכת עם הלב שלי, הפוך ממה שכולם ציפו ממני ואפילו ממה שאני ציפיתי מעצמי. ממסלול מאוד מתוכנן ומדויק של כניסה לעולם ההייטק הלכתי לדרך עצמאית בתחום חדש שכמעט לא שמעו עליו, רפואה משלימה לבעלי חיים".
מה הכי גרוע כאן?
"התחבורה הציבורית, חד־משמעית. בתור אחת שגדלה בוותיקים ובקריית השרון אני יכולה להגיד שהתחבורה הציבורית היא פשוט סיוט. לוקח שעות להתנייד בתוך נתניה אם אתם בלי רכב. על אף שאולי בשנים באחרונות זה קצת השתפר, אבל עדיין יש המון לאן לשאוף".
מה נתנייתי בעינייך?
"הכי נתנייתי בעיניי זה מכבי נתניה. מהרגע שבן הזוג שלי לקח אותי למשחק הראשון הבנתי מה זה באמת להיות נתנייתי. אהבה כזאת לא רואים הרבה".
עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"הייתי רוצה לשבת לדרינק עם נועה קירל, היא לגמרי השראה. איך בגיל כזה צעיר היא כובשת את העולם, וחוץ מזה היא מגניבה רצח ונראה לי שיהיה ממש כיף איתה".
המקום הסודי שלך בעיר?
"ההורים שלי גרים בקריית השרון ותמיד כשהייתי רוצה כמה רגעים לעצמי הייתי הולכת לטייל עם טינקי הכלבה שלי בשטח שמאחורי קניון 'נעימי' החדש, לפני פסי הרכבת. ממש שקט ויפה שם ואפילו יש לנו שם עץ סודי שאנחנו אוהבות לשבת מתחתיו. אבל ששש... אל תגלו, זה סוד".
איך עברה עלייך תקופת הקורונה?
"ממש לפני שמישהו שמע בכלל על הקורונה עזבתי את העבודה שלי במכולת לחיות מחמד כדי להתמקד בעסק שלי ובבלוג ולקדם אותם. ואז התחיל סגר והתקשיתי מאוד למצוא עבודה בתור שכירה. במקום להישבר מזה עזבתי את כל העיסוקים שלי מסביב והתמקדתי רק בלמצוא עבודה, וממש בימים האחרונים סוף סוף מצאתי ואפשר לחזור לעסק שלי בראש שקט. אני יוצאת מהתקופה הזאת עם הרבה יותר חוסן נפשי אחרי שהוכחתי לעצמי שאני לגמרי יכולה להתמודד עם משברים, גם אישית וגם מקצועית".
