אבל כבד נפל על קדימה-צורן ביום שני האחרון, עם מותם הטראגי של תומר וינשטין ושל יניב לוגסי, שנהרגו בתאונת דרכים בזמן שרכבו על אופניהם.
וינשטין ולוגסי היו שכנים וחברים, שנהגו לרכוב בצוותא על אופניים. השניים יצאו לרכיבת אופניים משותפת, כאשר בשעת בוקר מוקדמת פגע בהם רכב שנסע במהירות מופרזת בכביש 5511, ליד המושב בני ציון שבשרון.
הלם וכאב
תושבי קדימה-צורן התקשו לקבל את הבשורה העצובה. הם סיפרו על צער גדול, הלם וכאב. הורים לילדים הלומדים עם ילדיהם של וינשטין ולוגסי ז"ל מספרים על ימים קשים שעוברים עליהם ועל ילדיהם המבולבלים, שנאלצים להתמודד עם מוות כה פתאומי ובלתי נתפס.
תומר וינשטין ז"ל. "הרגיש שהוא חייב לרכוב" | צילום: אלבום פרטיתומר וינשטין ז"ל. "הרגיש שהוא חייב לרכוב" | צילום: אלבום פרטי
תומר וינשטין ז"ל. "הרגיש שהוא חייב לרכוב" | צילום: אלבום פרטי
(תומר וינשטין ז"ל. "הרגיש שהוא חייב לרכוב" | צילום: אלבום פרטי)
תומר וינשטין, בן 45 במותו, הותיר אחריו אישה, עדי, ושלושה ילדים. "תמיד מדברים בשבחו של המת, אבל במקרה של תומר כל השבחים שיגידו עליו הם אמת. הוא ראוי לכל דבר טוב שאפשר לומר על אדם", אומר חיים סגל, חמו של וינשטין. "הוא היה בחור מדהים, איש משפחה אוהב, תומך ואכפתי. תומר היה אב מסור לילדיו והוא הדביק אותם באהבה לספורט. לפני שנתיים, ליום ההולדת של בנו הצעיר, הוא בנה מתקני התעמלות ממש בתוך החדר שלו. תומר היה אדם שנתן הכול והשקיע למען המשפחה".
וינשטין היה חובב טבע וטיולים. סגל מספר, כי בכל סוף שבוע נהגה המשפחה לטייל, ולעיתים קרובות הם טסו לטיולים בחו"ל. "תומר ועדי חזרו מחופשה בבודפשט יום לפני התאונה. הוא הרגיש שהוא חייב לצאת לרכוב ביום שני בבוקר, אחרי חמישה ימים שהוא היה בחו"ל ולא רכב".
יניב לוגסי ז"ל. "בן שכל הורה היה רוצה" | צילום: אלבום פרטייניב לוגסי ז"ל. "בן שכל הורה היה רוצה" | צילום: אלבום פרטי
יניב לוגסי ז"ל. "בן שכל הורה היה רוצה" | צילום: אלבום פרטי
(יניב לוגסי ז"ל. "בן שכל הורה היה רוצה" | צילום: אלבום פרטי)
לאחר התאונה, החלו להתפרסם הדיווחים באתרים, בלי שמות ההרוגים. "כשהתעוררתי, פתחתי את האינטרנט וראיתי כתבה על תאונה בצומת הדרים, שבה נהרגו שני רוכבי אופניים", אומר סגל. "קראתי את זה ומשהו העיק עליי והטריד אותי, כי ידעתי שזה המסלול שתומר נוהג לרכוב בו, אבל גירשתי את המחשבה הזאת. לקראת שמונה התקשר אליי אבא של תומר ובישר לי".
הפיץ אור
יניב לוגסי, בן 44 במותו, היה נשוי למירה ואב לשלושה. "יניב היה איש חכם ומוכשר ביותר. אדם חרוץ, חייכן וטוב לב, שדואג לכולם", אומר מני שפירא, גיסו של לוגסי. "בכל מקום הוא היה מצטיין. הוא שירת בסיירת 'יעל' של חיל ההנדסה הקרבית, ואחרי הצבא למד מחשבים ועבד בחברת הייטק".
לוגסי היה ספורטאי שנהג לשחות, לרוץ ולרכוב על אופניים. "באוגוסט האחרון היינו כל המשפחה בטיול משותף בסלובניה ובקרואטיה", מספר שפירא, "כשרק היינו מתעוררים בבוקר, יניב כבר היה אחרי ריצה של עשרה קילומטרים. בטיול יניב היה זה שמכין סנדוויצ'ים לכולם ודואג שכולנו בסדר. הוא היה אדם שלא היה אפשר להתווכח או לריב איתו, כי הוא עשה תמיד טוב והפיץ אור".
לדברי שפירא, יניב היה אבא, בן ובעל למופת. "רק לפני שבועיים הוא קנה לבן שלו ולו נעליים תואמות, כדי לשחק איתו טניס. הוא היה אבא פעיל מאוד שבילה הרבה עם הילדים, בישל, יצא איתם לטיולים והיה לוקח ימי חופשה כדי להיות איתם".
שפירא מספר שלוגסי היה גם מחובר וקרוב להוריו. "יניב היה בן נפלא שכל הורה היה רוצה. ההורים לא מאמינים ולא מעכלים. הוא היה אהוב על כל הסביבה שלו ותמיד כשהיו צריכים אותו, הוא היה מתייצב. יניב ואני היינו גיסים, אבל הרגשתי שהוא קרוב אליי מאוד. הסביבה, המשפחה, היישוב — כולם מרוסקים בצורה שקשה להסביר".
שפירא ביקש להוסיף כי לוגסי רכב בצורה בטיחותית. "בשש בבוקר הוא יצא לרכוב ולא חזר, אף שהיה זהיר. החיים שלו ושל תומר נקטפו ברגע אחד. יש לי משאלת לב נאיבית, שהם יהיו הקורבנות האחרונים של הקטל בכבישים".
ראש המועצה, קרין גרין, מסרה: "היישוב מרכין ראש ומשתתף באבלן הכבד של המשפחות".
גרין הוסיפה ואמרה, כי צוותי המועצה וצוותי החינוך המקצועיים נמצאים לרשותם של בני המשפחות.
ממועצת קדימה-צורן נמסר: "ספגנו מכה כואבת ביותר שהייתה יכולה, אולי, להימנע לו היו תשתיות ראויות בכבישים באזורנו, כולל לרוכבי האופניים. המועצה וכל תושבי קדימה-צורן מחזקים ומחבקים את שתי המשפחות באבלן הכבד".