אביו של דיאב חטאר התגייס לצה"ל במחזור הגיוס הראשון של הדרוזים בישראל, בשנת 1956. 44 שנה אחר כך, בנו, דיאב, סגר מעגל, והיה הקצין הדרוזי הראשון שהדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. 31 שנה, יותר ממחצית מחייו, תרם חטאר למדינת ישראל בשירותו הצבאי, שירות שבמהלכו פיקד על ד"ר אפרים סנה, שר וחבר כנסת לשעבר, שמכהן כיום כראש המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. הקשר האמיץ עם הפקוד שלו גרם לו להירשם ללימודים במכללה שרחוקה כמעט 100 קילומטרים מביתו.
חטאר (53), נשוי ואב לשלושה, הוא בן למשפחה ברוכת ילדים מהכפר הדרוזי ירכא שבגליל, שבו הוא מתגורר עד היום. בשנת 1984 התגייס ליחידת המיעוטים, גדוד חיל רגלים צה"לי שרוב חייליו הם בני העדה הדרוזית. בהמשך, יצא לקורס קצינים והשתבץ כקצין אג"ם וכמפקד הגזרה המזרחית בלבנון. בשנת 2000, ביום העצמאות ה-52 של מדינת ישראל, הוא נבחר למצטיין צה"ל, כאות הוקרה על פעילותו בלבנון, והיה הקצין הדרוזי הראשון שהדליק משואה בטקס הדלקת המשואות הרשמי בהר הרצל.
"זאת הייתה סגירת מעגל בשבילי. אבא שלי, ז"ל, היה חלק מהמחזור הראשון של מתגייסי החובה הדרוזים לצה"ל בשנת 1956. להביא אותו ואת אימא להר הרצל כדי לראות את הבן שלהם מדליק משואה כנציג צה"ל היה אחד הדברים המרגשים שזכיתי לעשות בחיי", הוא אומר.
שנתיים לפני האירוע המרגש ההוא, חטאר היה שותף לאירוע רב-עוצמה נוסף. בשנת 1998, תוך כדי פעילותו בלבנון, הוא גילה מטען רב עוצמה שחיזבאללה הניח נגד כוחות צה"ל, ושנוטרל הודות לערנותו. מי שהיה אתו ברגע ההוא הוא ד"ר אפרים סנה, אז רופא צבאי ששירת תחתיו, וכיום ראש המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. "ד"ר סנה הוא אדם מיוחד במינו. מטבע הדברים, באותו האירוע נוצר ביננו קשר אמיץ ומיוחד. דרכינו נפגשו במהלך שירותי הצבאי עוד כמה פעמים, ותמיד היה שמור לסנה מקום מיוחד, של כבוד, אצלי בלב".
את התואר הראשון שלו, בלימודי ארץ ישראל ומזרח תיכון מאוניברסיטת חיפה, סיים חטאר בשנת 1999. את התואר השני, במדעי המדינה, ביטחון לאומי ומינהל ציבורי, שגם אותו למד בחיפה, הוא השלים בשנת 2006. את שני התארים הללו הוא למד תוך כדי שירותו הצבאי.
ב-2009 השתחרר מהצבא לאחר 31 שנות שירות, ופנה לעבוד כיועץ מומחה למגזר הערבי בפרויקטים שעוסקים בקשרי קהילה עם גורמים ציבוריים. "בשנים האחרונות, התחלתי להבין יותר ויותר שאנחנו חיים במדינה, שבה ידע משפטי מספק ערך מוסף לכל תחום בחיים, והתחלתי להתעניין בלימודים בנושא. מאחר שידעתי שאני לא הולך לעסוק בעריכת דין, בחרתי בתואר שני במשפטים ללא משפטנים", הוא מספר. "באותה התקופה, שמעתי שד"ר סנה, ידידי הוותיק מהצבא, משמש כראש המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. היה לי ברור שאם ד"ר סנה שם, זה מקום ראוי, ולכן בשנה שעברה החלטתי להירשם ללימודים שם, אף שהמכללה נמצאת במרחק של שעתיים נסיעה מהבית שלי".
ההחלטה הזאת, כך מספר חטאר, מוכיחה את עצמה בכל יום מחדש. "זו תהיה השנה השנייה והאחרונה שלי בתואר, ומיום ליום אני מודה לעצמי על שהחלטתי ללמוד כאן. האקדמית נתניה היא מכללה הטרוגנית, שבה תלמידים ומרצים מכל חלקי החברה: דתיים, חילונים, יהודים, נוצרים, מוסלמים, צ'רקסים ודרוזים. המרקם החברתי הזה הוא נפלא, ויש לפתח ולשמר אותו גם במקומות נוספים. המרכז של ד"ר סנה, אגב, מקדם שיח בתחום הזה ועוזר לקירוב הלבבות".