הנתנייתי שיגרום לכם להרגיש גאווה: מגיל צעיר רב"ט טביבו דסטה (22) מנתניה לא הסתדר עם המערכת ומוסכמות החברה, הוא נכנס ויצא מבית הכלא, אבל היום הוא משרת כלוחם גולני. הוא מספר כי בבית הספר לא למד כראוי. "הלכתי לבית הספר היסודי השכונתי ולא באמת למדנו, התעסקנו בשטויות", סיפר למיינט.
בכיתה ח' נשר מבית הספר: "היו מלחמות עם ההורים בהתחלה ואז הם הבינו שבית הספר לא בשבילי, הם הוזמנו הרבה פעמים לבית הספר בגלל בעיות התנהגות, הם נורא התאמצו בשבילי אבל הייתי ילד קטן, מבולבל ובעייתי. זה מה שראיתי בשכונה, לא הכרתי מציאות אחרת. גניבות, סמים, אלכוהול. בזירה שהכרתי למדתי להסתדר, ההורים שעלו מאתיופיה לא באמת ידעו איך לעצור את ההידרדרות, בטח לא אחרי שנשרתי מהלימודים".
במהרה החל טביבו להיכנס ולצאת ממאסרים על עבירות שוד, סחר בסמים ואלימות בבית הסוהר "אופק" לנוער. לטביבו שמונה אחים, אחד מהם שירת כמפקד בסיירת צנחנים, אך טביבו לא ראה את אחיו על מדים מכיוון שהיה במאסר בזמן שירותו הצבאי. באחד המאסרים, צורף לפרויקט לשיקום אסירים. "הייתי אז בן 17-16. דיברו איתנו על הצבא, שם בפעם הראשונה ראיתי חייל על מדים שמדבר איתי. שם התחיל השינוי. סיימתי 12 שנות לימוד בבית הסוהר, וקיבלתי מצטיין בפעם הראשונה".
במהלך הפרויקט טביבו ואסירים נוספים פגשו את הנשיא בביתו, שם שוחחו על שינוי חייהם לטובה. טביבו החליט כי מוכרח להתגייס לצבא כלוחם ומספר כי דווקא החברים מעברו עודדו אותו לכך.
"המון חברים שלי נכנסו לכלא על תיקים של רצח. הם אמרו לי שאני לא צריך חיים כאלו ועודדו אותי להתגייס. כמה חברים שלי מתו מירי וממטעני חבלה, הבנתי שאני לא רוצה להיות עוד סיפור עצוב ושהחיים חשובים מדי".
"11 חודשים של מלחמות יומיומיות עם עצמי"
אחרי שהשתחרר מבית הסוהר בגיל 18 הועבר למעצר בית בחוות בודדים במצפה רמון. "זאת הייתה תקופה קשה, אלו היו 11 חודשים של מלחמות יומיומיות עם עצמי. עבדתי בבנייה אקולוגית של בתים. עובדים קשה מחמש בבוקר עד שתיים עשרה בלילה ללא פלאפון. חשבתי רבות אם להמשיך או לפרוש אבל האנשים שהיו שם גרמו לי להמשיך והיום אני מבין כמה אני מודה להם וכמה טוב שלא עזבתי", שיתף.
לאחר חוות הבודדים התקבל טביבו למכינה קדם צבאית ונוער בסיכון במצפה רמון הנקראת 'אשר רוח בו'. " עשיתי עבודות שירות בבוקר ובצהריים הייתי מדריך בכפר נוער. עבדתי קשה, אני לא יודע מה החזיק אותי, לא יודע מאיפה הכוחות האלו באו. פשוט האמנתי בעצמי והבנתי אחריות מהי".
לא מוותר על החלום
מאז שהחליט כי יתגייס לצבא לתפקיד לוחמה לא ויתר טביבו על החלום. הוא ניסה להתגייס פעמים רבות אך ללא הצלחה. "כל יום הייתי במלחמות על אישור גיוס ופגישות וישיבות, עברתי מלשכת הגיוס בטבריה ועד לשכת הגיוס בבאר שבע. המשכתי לעמוד על שלי למרות שלא באמת רצו לתת לי הזדמנות בגלל העבר הפלילי שלי. בסופו של דבר הגעתי לחברת הכנסת פנינה תמנו דרך המנטור שלי אשר סיום שליווה, והיא הגישה מכתבים לדרגים הבכירים בצה"ל".
הוא הוסיף: "אף פעם לא קיבלתי מענה חיובי באופן ישיר. גם היום אני נתקל באתגרים רבים בגלל העבר החריג שלי, אני חריג בכל דבר שאני עושה. אבל אני מציב לעצמי מטרה ואני עומד בה. לדוגמה, כשלא נתנו לי לצאת לקורס מפקדים שלחתי מכתב לראש אכ"א ונלחמתי על כך שיאשר את היציאה לקורס, והיום אני חניך בקורס ועתיד להיות מפקד בעצמי. אני יכול לומר בגנות שאני גאה בשינוי ובדרך שאני עשיתי בצבא".
טביבו התגייס תחילה לחוות השומר, שם פגש בנשיא שנית בפאנל שנערך בבסיס. הוא מספר כי הנשיא זיהה אותו, ואמר כי פגש אותו פעם אחת במאסר, פעם אחת כאשר טביבו על מדים ופעם הבאה כשיזוכה מרישומו הפלילי.
החלום: לפתוח מכינה קדם צבאית בשכונה
טביבו שיתף: "החלטתי להפוך למפקד בגלל שזה צעד הכרחי להגשמת החלום שלי. יש לי מטרה גדולה יותר, אני רוצה לפתוח מכינה קדם צבאית אצלי בשכונה. בשביל להיות מדריך במכינה צריך להיות מפקד או קצין. אני רוצה להוות דוגמה לחניכים שיהיו שם, שיראו שהכול אפשרי, צריך ללכת נגד הזרם, צריכים להיות עקרונות וצריך להאמין בהם. אם אתה הולך בדרך אז לך עד הסוף ותראה שהיא משתלמת".
לסיכום, לטביבו מסר חשוב: "תאמינו בעצמכם, תבחרו דרך טובה בחיים ולכו איתה עד הסוף. תעמדו על שלכם ואל תוותרו. מי שממשיך אחרי שאמרו לו לא, יצליח. אנשים כאלו רק מצליחים. אם מאמינים בדרך, מצליחים. החיים חשובים מדי בשביל שלא נעריך כל רגע ורגע בהם".
