מי שמביט בהם מהצד רואה חבורת רקדנים מוכשרת ומרשימה. אבל "מעגלי אורה" מנתניה היא לא חבורת רקדנית סטנדרטית: הקבוצה מורכבת מרקדנים עיוורים, מלקויי ראייה וממתנדבים רואים, שרוקדים יחד.
האדם שעומד מאחורי המיזם ובתוך המעגל הצפוף הוא יוסי תפילין, אחד המרקידים הידועים בנתניה.
"יש לנו בלהקה 20 עיוורים ועוד עשרה מתנדבים", הוא מספר. "איחדתי את הקבוצות של נתניה ושל הרצליה לפני שלוש שנים, כשהופענו על הבמה המרכזית בכרמיאל. אפשר לומר שחלום חיי התגשם שם".
תפילין התחיל את ההתנדבות עם קהילת העיוורים ולקויי הראייה בנתניה לפני 24 שנים, ובהרצליה לפני 12 שנים. כיום, הם קבוצה אחת מאוחדת, שנפגשת פעם בשבוע לאימונים. בנוסף, הם מופיעים בבתי ספר ובהתנדבות בבית לוינשטיין ומול ניצולי שואה. "אנחנו באים ועושים שמח לאנשים אחרים, מעבירים את הטוב הלאה", אומר תפילין.
לקראת חודש המודעות לחולי סרטן, מחלה שממנה תפילין החלים, הוא מבקש להודות לקבוצה שנתנה לו תקווה. "הם המשפחה שלי, והם נתנו לי בזמנים הקשים את התקווה לחיות. לפני המחלה התנדבתי בעוד ארבע עמותות, אבל היום הרמה החיסונית שלי נמוכה, מה שלא מאפשר לי להמשיך עם קבוצות מסוימות. אני שמח מאוד שאני יכול להמשיך אִתָם, לרקוד כל הדרך לבריאות טובה".
לידיה יאיר, אחת מחברות הלהקה, אומרת גם היא שהלהקה היא ביתה השני. היא איבדה את ראייתה לפני 22 שנים, והיא רוקדת עם יוסי כבר 17 שנים. היא מספרת איך התחיל אצלה הרומן עם הריקודים: "באתי לרקוד בהתחלה בלי הרבה ציפיות, רציתי לנסות. לא ידעתי מה זו קבוצת עיוורים רוקדת, וגם לא ידעתי אם אוכל לרקוד בלי לראות.
"הפעם האחרונה שרקדתי ריקודי עם הייתה כשהייתי בת 14, בנוער העובד. עכשיו אני נושקת ל-70, לא רואה, אבל עצמאית לחלוטין. הגעתי ונכבשתי. יוסי סוחף אחריו, מיד נרתם ומלמד לפי הכללים שאנחנו מבינים, אין ספק שזה אחרת בלי לראות, אבל ליוסי יש אינטליגנציה להסביר איך מדריכים אדם שלא רקד בעבר. התחלנו צעד צעד עד שהתאחדנו לקבוצה גדולה, ואנחנו רוקדים אתו כל שבוע, ומופיעים כל שנה בכרמיאל".
יאיר מוסיפה: "באחרונה חליתי וביליתי בבית חולים, הייתה לי ירידה בשמיעה ובעיה בשיווי המשקל. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא איך אסתדר בלי הריקודים. אני כבר ממש רוצה להתחיל בזה שוב פעם. יוסי בא לקחת אותי לבדיקה, אני רק זרקתי באוויר את הבקשה שלי, שקשה לי להתנייד במצבי, ואז הוא הגיע. הריקוד הוא סם החיים שלי".
