סיגלית מור, 56, היא האחות האחראית במחלקת הקורונה בבית החולים לניאדו בנתניה. מור אחות כבר 35 שנה ובעתות שגרה משמשת כאחראית מחלקה סיעודית ג'.
"מיד כשביקשו אחות שתתנדב להיות במחלקת הקורונה הצבעתי ראשונה ואמרתי שאני רוצה להיות שם", אומרת מור. "לא היתה לי התלבטות. לעבוד במערך הרפואה זאת שליחות, ודאי בתקופה הזו. עושה לי טוב על הלב לעבוד במחלקה ולהיות בחזית הטיפול במחלה".
לדברי מור, המחלקה מופרדת ומרושתת כולה במצלמות ומיקרופונים. לצוות הרפואי יש חדר בקרה חיצוני עם מסך שמציג את כל מה שקורה במחלקה, כולל בפרוזדורים ובחלקים החיצוניים. "יש לנו קשר ישיר עם המטופלים. כאשר אנחנו רוצים לדבר איתם, אנחנו מודיעים להם ופותחים את המצלמה שבחדר. ישנם מטופלים שצריכים השגחה צמודה יותר ובמקרים אלה המצלמה פתוחה כל הזמן".
מור מדגישה כי לצוות הרפואי חשוב לתת לחולי הקורונה תחושה טובה. "יש להם שפע של אוכל טוב שהם יכולים לצאת ולקחת. יש ממתקים, פירות, שתייה ומעדנים, ומועברות אליהם גם חבילות שמגיעות מהבית. אנחנו לא רוצים שהם ירגישו מבודדים ומורחקים. הכנסנו להם משחקים והם יכולים לשחק אחד עם השני. בנוסף, יש גינה אליה הם יכולים לצאת כדי להתאוורר או לעשן".
על אף החשש מהידבקות, מור מספרת כי היא מרגישה בטוחה. "כשאנחנו נכנסים למחלקה אנחנו ממוגנים היטב וזה נותן ביטחון. לא חסר לנו ציוד. בעלי חולה סוכרת ולכן נמצא בקבוצת סיכון, אך אני יודעת שאני לא מסכנת אותו בזכות האופן בו אנו פועלים".
מור אופטימית ומאמינה שיימצא לווירוס חיסון. "כמו כל מחלה אחרת שהגיעה לעולם שלנו, בהתחלה ההתמודדות מורכבת ויש חוסר ודאות, אבל בחלוף הזמן אנחנו לומדים לטפל בה".
