שיטוט מהיר במשעולי הרשת, בעיקר באזורים בהם מסתובבים אוהדי נתניה שפחות מודאגים מענייני הקורונה ויותר מענייני "איך הפכנו לקבוצה כזו עגמומית?", מגיע מהר מאוד לסרטונים שבהם נראים אוהדים שרצים אחרי הרכב של סלובודן דראפיץ' וצורחים לו להתפטר. מתישהו גם יקפוץ מול העיניים הסלוגן שמעוטר בפרצופו של המאמן עם הכיתוב: "נכשלת, תתפטר".
אם היה בי שמץ של כישרון גרפי, הייתי לוקח את אותו סלוגן ועורך בו שינוי קל: "נכשלת, תישאר". כן, גם אם נעטוף את זה באינספור צלופנים ונסיבות מקילות: דראפיץ' נכשל העונה במכבי נתניה. המאמן קיבל תקציב מרשים, החתים שמות מבטיחים, המועדון היה במגמת עלייה וכולם ציפו לשדרוג המתבקש שבסופו גם יביא תארים וקפיצה למזרקה העירונית. במקום זה קיבלנו עונה מהגיהנום, ומכבי נתניה הפכה לקבוצה ההיא שמספרים עליה בדיחות שמתחילות באלמוג כהן ונגמרות בכרטיסים אדומים.
ועדיין, בתוך הערפל הגדול שסידרה לנו מגיפת הקורונה והמצוקה הכלכלית שנגזרת מהמצב הקיצוני, ראוי בעיניי לשמור על עוגן של המשכיות ויציבות - וכדאי שהוא יהיה על הקווים. אף אחד לא יודע איך ייראה הכדורגל בעונה הבאה, מה יהיו התקציבים ומתי בכלל הקהל יחזור ליציעים.
שחקנים ייאלצו להמשיך ולקצץ, מועדונים יחפשו מציאות, ו"כוכבים" ינדדו למחוזות מפתיעים. בתוך הכאוס הזה, הייתי רוצה לראות על הקווים במכבי נתניה את האיש שידע לבנות תלכיד רגע אחרי שהמועדון התפרק ופתח עונה בליגה השנייה. גם אז היו באוויר אינספור סימני שאלה (היום כולם חוגגים עם עלי מוחמד ושון וייסמן, אבל מי בדיוק הכיר אותם אז?), וכשהעסק מתבלבל ומסתחרר חייבים לייצר עוגן שפוי של יציבות ולחזור לסלוגן ההוא, שהופיע על אחת החולצות הכי מיוחדות בחנות האוהדים:
"In slobo we trust".
נפרדנו כך
לא הזכרתי במילה את שי ברדה, איש מקצוע מצוין, שגם הוא נכשל העונה יחד עם דראפיץ'. מעבר למצב הכלכלי שמקשה על העסקת שני מאמנים ברמת שכר דומה, אני חושב שהגיע הזמן ובשלה השעה לפרידה של הצמד.
ברדה ראוי להזדמנות שלו לפתוח בקריירה כמאמן ראשי, שלא תחת הכנפיים של דראפיץ'. במכבי נתניה הסמכויות שלו היו נרחבות והשניים הוגדרו כ"צוות אימון" ולא מאמן ועוזר, אבל עדיין היה ברור לכל שדראפיץ' הוא הבכיר יותר, ובמקרה של מחלוקת, הוא זה שמקבל את ההחלטה. גם ברמה התודעתית של ברדה עצמו, כמו גם של האוהדים שיודעים בדיוק למי הם מכוונים את האש, היה ברור על מי נופלת האחריות. אני אישית אשמח לראות את ברדה מקבל קבוצה בליגת העל, ויהיה מסקרן לראות לאן קריירת האימון שלו תתפתח.
מה שלא יקרה מעתה והלאה, הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו בנתניה הם אוהדים עם קצף בזווית הפה, שולפים את כל הטריקים המכוערים כדי להמאיס ולגרש את המאמנים שסיפקו לנו לא מעט רגעי שמחה והתעלות בשנים האחרונות. התסכול מובן,
אבל גם להיפרד צריך לדעת. גם אם דראפיץ', ברדה או שניהם יחד יעזבו את מכבי נתניה, שניהם ראויים לעשות זאת עם חיבוק, זר פרחים ואיחולי הצלחה כנים.
עזרא, קניקובסקי ומלמד
זהו, נכנסנו לתקופה של הספקולציות, שחרורים, משאים ומתנים שמגיחים אל הכותרות באמצעי התקשורת ושמות של זרים אקזוטים שאוטוטו נוחתים פה והופכים את באצ'יראיי לזיכרון רחוק. בואו נתמקד בכמה שחקנים שאנחנו כבר מכירים:
- חן עזרא: אני מודה, הופתעתי לטובה. לפני שהצטרף חשבתי שמדובר בשחקן גמור, שבילה יותר מדי זמן על ספסלים ולא יהיה לו מה לתרום למכבי נתניה. החיבור של עזרא היה מהיר. נראה שבנתניה הוא מרשה לעצמו לקחת יותר מנהיגות מאשר במקומות אחרים, והוא מספק טכניקה התקפית שכל כך חסרה בקבוצה. עליו הייתי נלחם בקיץ.
- גבי קניקובסקי: משהו לא־טוב עבר העונה על הקשר האהוב. במקום להתקדם ולהפוך לדבר האמיתי, קניקובסקי נתקע במקום כאילו הוא עוד מריץ בראשו את החמצת הפנדל ההוא בגמר הגביע. מפתה להצהיר שבמצב הכלכלי הבעייתי, זה הזמן למכור את המניה לפני שהיא צוללת; אבל המחשבה על הנסיך הקטן מככב באחד המועדונים העשירים־תמידית (מכבי תל אביב, מכבי חיפה) היא בלתי נסבלת עבורי.
- גיא מלמד:- השבוע הודיעה נתניה למלמד, רועי קהת וטים הויבך שהם רשאים לחפש קבוצה באופן מיידי. מבין השלושה, מלמד הוא בעיניי האבידה היותר משמעותית (אם הוא אכן יעזוב בסופו של דבר). כן, הוא מחמיצן ולעיתים נראה מרושל, אבל הוא חלוץ אמיתי, טיפוס חרוץ, עושה תנועה חכמה וגם יודע לשחק קבוצתי. התחושה היתה שמלמד רק צריך את הקשר המתאים לידו, והנה הוא מתפוצץ במספרים שטרם סיפק. ועכשיו תדלגו לסעיף מספר 1, ואולי תשקלו את העניין מחדש?
