פרופ' עידית מטות (60), ממטה הקורונה בבית החולים איכילוב, לא יודעת להסביר מדוע דווקא היא הפכה לרופאה הראשונה בישראל שיצאה חוצץ ובגלוי נגד ההסגר שכפה משרד הבריאות. למרות שרבים סביבה חשבו כמוה, איש מהקולגות שלה לא העז לפצות פה נגד מדיניות משרד הבריאות והמנכ"ל הדומיננטי שלו לשעבר, משה בר סימן טוב.
אז כיצד הפכה האישה הדעתנית, חובבת הספורט והאוהדת המושבעת של מכבי חיפה וריאל מדריד בכדורגל למי שקוראת תיגר על המערכת? "אמא שלי תמיד אמרה לי שיש לי פה גדול...", היא מציעה בחיוך הסבר.
פרופ' מטות. "אכפת לי מאנשים, אני לא פוחדת"פרופ' מטות. "אכפת לי מאנשים, אני לא פוחדת"
פרופ' מטות. "אכפת לי מאנשים, אני לא פוחדת"
(צילום: ריאן)

נבואות הזעם

"אז מה שלומך יקירתנו"? שאלה אותה רינה מצליח באותו ראיון טלוויזיה, שאמור היה להיות סטנדרטי ואינפורמטיבי בתוכנית "פגוש את העיתונות" לקראת סוף אפריל. "הפעם אני לא אגיד לך מצוין", ענתה לה פרופ' מטות בתסכול. "אני מוטרדת. משרד הבריאות מתנהל על ידי אנשים חרדתיים. אני מוטרדת ממנכ"ל משרד הבריאות שמטיל עלינו אימה".
"האמת שלא תכננתי את זה", משחזרת פרופ' מטות את מה שקרה באותם רגעים שהפכו אותה לאחת מגיבורות התקופה. "זה משהו שהטריד אותי זמן רב, ואז, כשרינה, שמכירה אותי כבר שנים רבות, שאלה לשלומי, כבר לא יכולתי לשאת עוד את חוסר החיבור למציאות של משרד הבריאות".
מה בעצם היתה הבעיה?

פרופ' מטות. "לא יכולתי לשאת עוד את חוסר החיבור למציאות של משרד הבריאות"פרופ' מטות. "לא יכולתי לשאת עוד את חוסר החיבור למציאות של משרד הבריאות"
פרופ' מטות. "לא יכולתי לשאת עוד את חוסר החיבור למציאות של משרד הבריאות"
(צילום: ריאן)
"זה היה נורא. בזמן שבחדשות דיברו ערב ערב על הערכות שצפו עשרות אלפי מתים וחולים, המודלים שעליהם הנהגת המשרד הסתמכה לא היו מחוברים למציאות. למרות שהמצב לא החמיר ונבואות הזעם לא התגשמו, הנחיות משרד הבריאות רק הקצינו וחדרי הניתוח הוגבלו לניתוחי חירום דחופים בלבד, בזמן שאנחנו היינו בשליטה מלאה ורוב הצוותים התלוננו על אבטלה סמויה. זה הגיע לכך שלפחות בשני מקרים ניתן היה בפירוש למנוע מוות על ידי טיפול שהיה ניתן בשגרה".
כל המדיניות של משרד הבריאות במרץ־אפריל היתה שגויה?
"בהתחלה לא. היתה היערכות נכונה וחשובה, אבל ככל שעבר הזמן, מי שהיה בלב העניינים הבין שהשד אינו נורא כל כך ואין סיבה להיסטריה שאחזה במשרד הבריאות. הם דיברו על 100 מונשמים רק באיכילוב בערב ליל הסדר, וכשזה לא קרה והיו רק 18, הם לא היו מוכנים לבחון את האפשרות של הקלות למרות שאנשים מתו כי במשרד הבריאות אסרו על ניתוחים מלבד ניתוחי סרטן דחופים".
וכולם צייתו לזה?
לא היתה ברירה. משה בר סימן טוב הוציא איגרת שמי שיפתח חדר ניתוח זה ייחשב לעבירה פלילית".
ניכר שיש לך בטן מלאה עליו. המלך היה עירום?
"ראית פעם מצביא שלא מבקר את האוגדות? תמיד אמרתי שמנכ"ל משרד הבריאות צריך להיות רופא מכהן, מישהו שעובד בתחום ויודע מה קורה. הוא לא הגיע לבתי החולים כדי לראות מה מתרחש אז החלטתי לפעול על דעתי".
מה הכוונה?
"בשלב מסוים החלטתי לא לציית למשרד הבריאות. לא עמדתי בזה שאנשים ממתינים לניתוח סובלים כל כך, והוריתי לערוך ניתוחים שהיו דחופים".
ניסית לפנות אליו לפני שהחלטת לא לציית?
"ברור. כבר בתחילת מרץ כתבתי לו שלנוכח המצב בשטח לא נכון להמשיך ולהשבית בתי חולים במחיר כבד כל כך. הצעתי לו לבחור בתי חולים שיהיו ייעודיים לקורונה כדי ששאר המערכת תמשיך לתפקד עבור החולים האחרים. הוא לא ענה. ניסיתי לדבר אתו בפרטי והוא לא הגיב".
וכעת מסיקים מסקנות כדי שאותו מצב שהיה לא יחזור לקראת הגל השני?
"השבוע נתתי עדות במשרד מבקר המדינה שבודק את מהלך האירועים ומדוע מתו אנשים בגלל ההיסטריה של משרד הבריאות. בעיניי זו ועדת אגרנט של משבר הקורונה".
אנשים יילכו הביתה בעקבות זה?
"מי שהיה צריך ללכת כבר הלך".

הסכר נפרץ

לפרופ' מטות, מנהלת מערך הרדמה, כאב, טיפול נמרץ והאגף הכירורגי באיכילוב, אין היסטוריה של מחוללת שערוריות או כזאת שאחראית על כותרות מסעירות דוגמת פרופ' יורם לס או פרופ' זאב רוטשטיין. עד אותו ראיון אצל רינה מצליח בו פרקה את שעל ליבה, היא כמעט ולא היתה מוכרת לציבור הרחב למרות קריירה מפוארת ותפקידים בכירים שמילאה בארץ ובחו"ל.
פרופ' גמזו. "היא אדם נפלא" פרופ' גמזו. "היא אדם נפלא"
פרופ' גמזו. "היא אדם נפלא"
(צילום: דנה קופל)
אחרי קריירה של כארבעה עשורים, החליטה פרופ' מטות, כחברת מטה הנהלת קורונה באיכילוב, לצאת מאזור הנוחות שלה והעירה את כל השדים מרבצם. ואם מישהו חושב שהיא מתחרטת הרי שטעות בידו. "אני לא מתביישת להדגיש שפרצתי את הסכר", היא אומרת. "אחרי אותו ראיון באמת נפתחו השערים. עובדה שרק שעתיים אחריי דיבר כבר הבוס שלי, פרופ' רוני גמזו והסכים עם כל מה שאמרתי. למחרת היו כבר הקלות בסגר".
הופתעת מעצמך?
(מחייכת) "אמא שלי תמיד אמרה לי שיש לי פה גדול...".
אמא שלה היא דמות היסטורית בפני עצמה בעולם הרפואה הישראלי. ד"ר אירנה מוניס־חס ז"ל, רופאה מרדימה אף היא, היתה בין הנשים הראשונות שסיימו את המחזור הראשון של בית הספר לרפואה בארץ. כמומחית להרדמה שלימדה בטכניון, היא הכשירה את דורות ההמשך. "לדעתי היא היתה מאוד גאה בי על מה שאמרתי", אומרת פרופ' מטות. "גם היא היתה אישה מאוד דעתנית, שאהבה להשוויץ בי כששיחקה ברידג' עם החברות שלה". ד"ר מוניס־חס נפטרה לפני שנה וחצי בגיל 94. אביה של פרופ' מטות, ד"ר יהושע חס ז"ך, שהיה מהנדס, נפטר ב־2011.
עם אמה ז"ל. "היתה גאה בי"עם אמה ז"ל. "היתה גאה בי"
עם אמה ז"ל. "היתה גאה בי"
(צילום: פרטי)
כבר קרה בעבר שהפה שלך הביא אותך לעין הסערה?
"אני לא זוכרת. אני לא חושבת שזה בא לידי ביטוי במחאה כלשהי כמו שקרה הפעם. אני דווקא מאוד שמרנית".
"אתה זוכר משהו כזה ישראל?", היא פונה לבעלה מזה 40 שנה, ד"ר ישראל מטות, נוירולוג ילדים בבית החולים הדסה עין כרם, שמשיב: "היא תמיד אומרת מה שעל ליבה. לא הפתיע אותי שזה מה שהיא עשתה הפעם. גם הילדים שלנו לא הופתעו. הם מכירים את אמא שלהם היטב".
לזוג מטות שני בנים: הבכור רן (35), שממשיך את המסורת המשפחתית ומתמחה בגינקולוגיה (גם רעייתו רופאה), וגיא (33) סמנכ"ל בחברת "פיליפ מוריס".
גיא לא הלך לרפואה. הוא הכבשה השחורה של המשפחה?
"רק בשישי האחרון כולנו הסכמנו שדווקא גיא הוא הכי חכם במשפחה".
בגלל שלא הלך להיות רופא?
"אולי גם בגלל זה".

ספורט לנפש

פרופ' מטות גדלה בחיפה והיתה ספורטאית מצטיינת לאורך כל ימי נערותה. "הייתי גם בצופים", היא אומרת. "ואפילו נסעתי בשליחות לארצות הברית. הספורט היה דבר מאוד רציני עבורי. הייתי שחיינית פרפר".
מטות במהלך ריצת הבוקר מטות במהלך ריצת הבוקר
"ספורט מאוד משמעותי עבורי". מטות במהלך ריצת הבוקר
(צילום: ריאן)
את עושה ספורט עד היום?
"ספורט מאוד משמעותי עבורי. אני מאוד היפראקטיבית כמו שאתה שם לב. אני רצה שלוש פעמים בשבוע. 10 ק"מ בכל פעם. אני גם הולכת למכון כושר, שוחה בבריכה ורוכבת על אופניים. אני גם אוהבת כדורגל ואוהדת מושבעת של מכבי חיפה וריאל מדריד. נוסעת קבוע לגמר ליגת האלופות. לצערי, לא השנה".
חושבת על הקורונה כשאת רצה?
"ממש לא. זה הזמן היחיד שבו אני לא חושבת. אני שמה מוזיקה ולא עונה לשום שיחה. יש לי לפחות 12 שעות עבודה אחר כך. מלבד עבודתי כרופאה, אני מנהלת יותר ממאה אנשים במחלקות השונות, ואני גם מרצה באוניברסיטה, חוקרת, מפרסמת מאמרים וחברה בוועדות שונות. אפילו בימי שישי אני עסוקה. אחרי הריצה אני הולכת עם ישראל לשוק ומבשלת לילדים ולנכדים. הנכד השלישי ממש בדרך עכשיו".
רק לפני כשנה וחצי עברו בני הזוג מטות ממבשרת ציון לתל אביב. "בשנים האחרונות היתה לי דירה של בית החולים והייתי מגיעה הביתה למבשרת רק בסופי שבוע", היא משתפת. "זה היה צעד מעולה לעבור לכאן. עכשיו ישראל נוסע כל בוקר לעבודה בעין כרם, אבל הוא מת על תל אביב למרות שכל השורשים שלו בירושלים והמשפחה שלו ייסדה את שכונת בית הכרם".
לא היה לך קשה להיות לבד כאן כל השבוע?
"ממש לא. אני זוכרת איך אנשים הופתעו כשנסעתי בלי ישראל לתקופות ארוכות ושבתונים בחו"ל. בדרך כלל נשים לא עושות את זה, אבל אני לא עושה מה שעושים בדרך כלל. אולי בגלל זה אני גם האישה וגם הישראלית הראשונה שהיא יו"ר המועצה המדעית האירופית להרדמה".
רופאה מרדימה לא ממש נחשב לזוהר.
"תרשה לי לחלוק עליך. מדובר במקצוע מדהים, מרתק, מלא אדרנלין ומאתגר. רופא מרדים נאבק על החיים של כל המטופלים - מפגים ועד קשישים, עם מחלות וסיבוכים המאפיינים כל גיל. משום כך עליו להכיר את כל תחומי הרפואה. התחום שלנו נוגע בחיים ובמוות בצורה משמעותית".

"תשובה תבוסתנית"

העיסוק שלה בחיים ובמוות בא לידי ביטוי באופן משמעותי כשישבה שש שנים בוועדת התרופות, הכי הרבה זמן שרופא ישב בה לאורך כל זמן קיומה. "זה היה קשה", היא אומרת. "אבל היה חשוב ומשמעותי עבורי. הרגישות שלי כרופאה מתגברת לאין שיעור. זה תהליך קשה וכואב שבו צריך להחליט על מה לשים את הכסף ועל מה מוותרים. אולי גם זו אחת הסיבות שכה התרעמתי על משרד הבריאות והעומדים בראשו בזמן הקורונה".
אם כולם סביבך חשבו כמוך אז למה הם לא דיברו?
"כי אנשים חוששים. יש כאלה שיש להם מה להפסיד. מנהלי בתי חולים וקופות החולים שהיו בדעתי חששו לאבד תקציבים יקרים. הם פחדו להשתלח באנשים שמתקצבים אותם ואני יכולה להבין את זה".
בר סימן טוב. "לא ענה"  בר סימן טוב. "לא ענה"
בר סימן טוב. "לא ענה"
(צילום: יואב דודקביץ' )

לך אין מה להפסיד?

"האמת? לא. אני הרופאה המרדימה הכי מבוקשת בארץ. אני לא תלויה באף אחד, לא באקדמיה ולא בבית החולים. אין לי שום דבר שאני חוששת שיגלו עליי. חוץ מזה אלה לא השיקולים שלי. כמי שהיתה חלק ממטה הקורונה של בית החולים איכילוב, הייתי בלב האירועים וידעתי בדיוק מה שקורה וכיצד מכניסים את הציבור, שלא בצדק, להיסטריה. אני רופאה והתפקיד שלי בראש בראשונה לדאוג לבריאות הציבור. יותר אנשים נפגעו באותה תקופה מכך שלא טיפלו בהם. כל מה שביקשתי ממשרד הבריאות זה לגלות 'זמישות' - זריזות וגמישות, אבל לצערי לא היתה להם הגמישות המחשבתית לחשב מסלול מחדש".
בר סימן טוב טען שהמתקפה שלך נובעת מאינטרסים כלכליים ולא מדאגה לבריאות הציבור.
"אלה שטויות. אינטרסים כלכליים? אני פרופ' באקדמיה ושכירה באיכילוב. אין לי קליניקה פרטית".
התגובה שלו העליבה אותך?
"אתה יכול להיעלב ממישהו שלא אכפת לך ממנו? התשובה שלו תבוסתנית. מה זה מעיד עליי? שאכפת לי מאנשים ושאני לא פוחדת".
קיבלת תגובות מהציבור לאחר דברייך?
"הייתי בשוק מכמות התגובות. קיבלתי אלפי תגובות, חלק טובות וחלק רעות. אני עונה רק לרעות ומנסה להסביר. עד היום מתקשרים להגיד תודה שהעזתי להגיד את מה שאמרתי ושבזכותי פתחתי להם צוהר לתקווה. אחרים טענו שאני מנסה לבנות לי קריירה על מגפת הקורונה".
ומה את אומרת להם?
"שאין לי שום עניין בקריירה מלבד קריירה כסבתא".
לא נלחצת?
"ממה היה לי להילחץ? הייתי לחוצה רק כשהילדים שלי נלחמו בלבנון ובעזה ביחידת אגוז. זה לחץ".
איך הגיבו הקולגות?
"שמחו שמישהו סוף סוף אומר בגילוי את מה שהם חשבו כל הזמן. גם הבכירים ביותר כמו זאב רוטשטיין התקשרו להודות לי. הכי שימח אותי היו ההודעות מחברי ילדות ששאלו אם אני עדית חס שגדלה איתם בחיפה".

"זרעו חרדה"

בזמן שברחבי המדינה מדברים על גל שני של קורונה, פרופ' מטות אינה מבינה על מה המהומה. "איזה גל שני?", היא שואלת. "לא היה גל ראשון בכלל. בשיא הקורונה היו לנו 14 חולים מונשמים, עכשיו יש לי 18 בלי קשר לקורונה. אין לי טענות כלפי ההכנות לקורונה. הכל נעשה כראוי, אבל ברגע שהיה ברור שהשד לא נורא כל כך היו חייבם לשנות מדיניות וזה לא נעשה. במקום זה אנשים חרדתיים זרעו חרדה".
מרגיע אותך שמנכ"ל משרד הבריאות כיום הוא רופא?
"פרופ' חזי לוי הוא רופא והיה מנהל בית חולים טוב. אני מקווה שיוכיח את עצמו".
פרופ' לס השווה את הקורונה לשפעת. הוא צדק?
"ממש לא. הקורונה היא מחלה מאוד קשה, איומה, שפוגעת באיברים מאוד חיוניים, אבל ניתן לחיות איתה בהתנהלות נכונה. צריך להמשיך לעטות מסכה ולשמור מרחק מאנשים מבוגרים. לא מרחק חברתי, אלא פיזי. אמא של ישראל מגיעה לכאן ואנו יושבים במרחק מה ממנה. חייבים לחיות עם המחלה כי אי אפשר לעצור את המדינה כפי שעשו. אני מקווה שמשרד הבריאות יידע לנסח את עצמו ואת המטרות שלו טוב יותר ממה שקורה עתה. הם חייבים להיות הרבה יותר כנים עם הציבור מאשר בעבר".
את בעד איכון הטלפונים?
"בהחלט. ככה אפשר להיות ממוקדים במי שחולה ולהזהיר את הסובבים אותו. אם הבחירה היא בין זה לבין לעצור את המדינה אז הבחירה ברורה".
את חושבת שהיה שימוש פוליטי בקורונה?
"שאלו אותי את זה כבר. אני לא מאמינה. אני באמת מאמינה באמת ובתמים שגם הפוליטיקאים חפצים בבריאות העם".
את חושבת שששר הבריאות החדש היה מפטר את משה בר סימן טוב מתפקידו?
"אני לא יודעת, אבל אני חושבת שטוב עשה שעזב. הוא באמת עשה כמיטב יכולתו, אבל לא היו לו הכלים להבין את השטח כראוי".
בחורף הבא תהיה עוד התפרצות?
"אין לי מושג".
"פרופ' מטות היא רופאה מקצועית בעלת ידע עצום", אומר מנכ"ל בית החולים איכילוב, פרופ' רוני גמזו. "בנוסף, היא אדם נפלא, ססגוני ומלאת שמחת חיים, אנרגיות ומרץ".
הזדהית עם הדברים שלה?
"היא מחפשת הנהגה מסוג מסוים, שתכיר ותהיה בשטח, ולא מנכ"לים מנותקים מהשטח, טובים ככל שיהיו. היא חיפשה מנהיגות אחרת בזמן המגפה. אני חשבתי שיש סוגי מנהלים שונים ולא תמיד אם רופא מכהן כמנכ"ל משרד הבריאות זה מוכיח את עצמו. צריך מישהו שמתמחה בניהול משברים ורופאים לא תמיד מבינים בזה".
הפתיע אותך האופן שבו אמרה את הדברים?
"ממש לא כי אני מכיר אותה. מלבד זאת, אני מעודד את הרופאים בבית חולים להגיד את מה שעל ליבם. זו התרבות בבית חולים שלנו".
ובקשר לביקורת עצמה?
"בדיעבד תמיד אפשר להגיד שנעשו טעויות. בזמן אמיתי זה קשה הרבה יותר".
משה בר סימן טוב סירב להתראיין לכתבה.