אז הפסקתי לקנות בגדים.
תשאלו מי המרוויח הגדול מהעסק. ובכן, חשבון הבנק שלי כמובן. וכשחשבון הבנק מאוזן - בעלי שיחיה מאוזן.
אם יש משהו שלא התגעגעתי אליו, אלה הפרצופים העקומים של בעלי כשהייתי נכנסת עם תריסר שקיות הביתה. "אבל זה לילדים", הייתי אומרת, "וזה במבצע", "וזה לחג! מה, לא נביא לאמא שלך מתנה לחג?", "וזה בכלל כי היה לי זיכוי, בחיי! הכל זיכויים ופתקי החלפה".
תירוצים על גבי תירוצים. לא יודעת למה טרחתי אפילו. גלגולי העיניים התכופים שלו אל מול שקיות הנייר הסגירו הכל: הוא ממש, אבל ממש, לא קונה את זה.
אני אמנם קונה, אבל הוא? שלילי.
בשלב מסוים הייתי מפסיקה לעלות עם השקיות המרשרשות. פשוט משאירה אותן בתא המטען. נותנת להן להתחמם, אולי יתמזגו עם הציוד לים, אולי ייעלמו כשם שבאו. העיקר שלא לעלות עם צליל השקית המרשרשת ולפגוש בפעם האלף את גלגול העיניים הידוע לשמצה.
אני זוכרת בוודאות פעמים שהשארתי שקיות בבגאז' ושכחתי מקיומן. הן נגלו אליי רק כאשר באתי להחביא את החברות החדשות שלהן, ניחשתם נכון: עוד רכישות.
אז היום, תודה לאל, אין רשרושים, אין גלגולי עיניים, אין שקיות שמתמזגות עם הציוד לים.
לפעמים , בזווית העין, אני עדיין קולטת אותו. יושב על הספה, מסרב להאמין שחזרתי מעוד סיבוב בקניון ואין בידיי אף שקית לרפואה.
2 צפייה בגלריה
תורג'מן. "ההחלטה להיגמל משופינג דייקה אותי, פיקסה אותי והפכה אותי לגרסה טובה יותר של עצמי"
(צילום פרטי)
ומאז שיצאתי אל המסע להשמשת הארון שלי, הכל השתנה. ככל שאני קונה פחות, יש לי יותר מה ללבוש. אני פשוט מקפידה על הכללים שקבעתי לעצמי:
ומהם הכללים? לקנות רק בסייל. בגדים שמתאימים לחורף וגם לקיץ. כאלה שאפשר ללבוש בבוקר, בצהריים וגם בערב. וכמובן, שיתאימו לחברים שלהם שנמצאים בארון. מלתחה הרמונית מבטלת לחלוטין את ה"אין לי מה ללבוש" מהסיבה הפשוטה שכל פריט שיישלף ישתלב נהדר עם היתר.
תשאלו למה בכלל אני צריכה כללים? כן, אני צריכה כללים. כללים הם גבולות. גבולות הם מסגרת. מסגרת היא עוגן. וכשזה מגיע לקניית בגדים, הכללים שלי משרים עליי נחת.
הייתי ממשילה את הסיטואציה לילד בחנות ממתקים שמגבילים אותו לבחור שלושה חטיפים בלבד ועל ידי כך מסירים את הלחץ העצום שבהתלבטות. זו בעצם הסיבה שפיתחתי כללים ברורים לקנייה חכמה. כללים ישימים ומדויקים שמסייעים לי לשלוט באימפולס ולתת מקום לרציונל.
כן, זו לא בושה, גיליתי שמה שעוזר לילד בן חמש בחנות ממתקים, עוזר גם לאישה בת 35 בחנות בגדים.
אני יכולה להבטיח לאמיצות שביניכן שהקפיצה למים משתלמת!
ההחלטה להיגמל משופינג דייקה אותי, פיקסה אותי והפכה אותי לגרסה טובה יותר של עצמי.
אלפי השקלים שאני חוסכת מנותבים לאינספור דברים אחרים. פנאי, בידור, תרבות, ואגב, גם קניות.
אבל אם אני כבר קונה, אני קונה חכם.
דוגמאות לניצול יעיל של פריטי הלבוש אפשר לראות בעמוד האינסטגרם: short_girls_do_it_better@
