מיינט נותנים יד לעצמאיםמיינט נותנים יד לעצמאים
מיינט נותנים יד לעצמאים
(.)
קשה לחשוב על תחום שיותר קל לחסוך בו לעסקים קטנים מאשר ההפרשות הפנסיוניות לעובדים. הסכומים גדולים והשפעתם על התנהלות היומיומית של העובד ושל המעביד גם יחד קטנה אם לא אפסית. אין ספק שהרבה עסקים שיוצאים מצלוקים ומוכים ממשבר הקורונה, ירצו לבחון חיסכון בתשלומי הפנסיה והנלווים לעובדים. מה מותר ומה אסור? מה כדאי ומה עלול לעלות ביוקר רב.
ראשית ראוי לזכור שהחיסכון הפנסיוני הבסיסי הוא חובה ושהוא כולל לא רק חסכון לטווח ארוך ,אלא גם מנגנוני ביטוח חשובים: ביטוח שארים וביטוח אובדן כושר עבודה. לו חלילה תקרה תאונה או מחלה לעובד והוא לא היה מבוטח בקרן פנסיה או בביטוח מקביל, הנזק לעובד ולמעביד עלול להיות כבד מאד. אין להפסיק או לעכב הפקדות פנסיוניות, גם אם המצב תזרים המזומנים קשה מאד. המחיר של פעולה כזו עלול להיות יקר מאד.
ד"ר עדו קאלירד"ר עדו קאליר
ד"ר עדו קאליר
(יח"צ)
מה כן ניתן לעשות?
עסקים שאינם כפופים לצווי הרחבה, יכולים לפעול בכמה מישורים להקטין את עלויות ההעסקה של העובדים, באופן זמני ובהסכמתם, ללא פגיעה בצד הביטוחי. ניתן להקטין את ההפרשות לפיצויים מ8.33% ל6%. יש לזכור שאם העובד יפוטר בעתיד, נצטרך להשלים לו את הפיצויים להיקף המקורי. בנוסף, אם המעסיק מפריש לקרן השתלמות ניתן להפחית את הפקדת המעסיק מ 7.5% ל5% מהשכר ולחסוך 2.5% נוספים. בשני המקרים נפגע כמובן החיסכון הפטור ממס של העובד וחובה לידע אותו על כך ולקבל את הסכמתו, ממש כמו בהפחתת שכר. עם זאת זו הפחתה נמוכה יחסית עבור אותם העובדים שנדרשים כעת לכל שקל שכר שוטף.
הקטנת השכר המבוטח אינה מומלצת, כי היא פוגעת בהיקף הביטוחי, פגיעה שגם אם בעתיד יוחזר היקף השכר המבוטח, לא בהכרח תוחזר המסגרת הביטוחית במלואה.
עבור מי שחוזר מחל"ת, חשוב מאד לבדוק שהרצף הפנסיוני שלו לא נפגע ושקרן הפנסיה שמרה על מלוא זכויותיו
מעולם לא היה זמן טוב יותר מאשר לדאוג לעובדים לייעוץ פנסיוני ( ולאלה הנדרשים לכך, גם יעוץ פרישה) מאשר כעת. תקופת הקורונה לימדה אותנו לקח פיננסי כואב: מי שנלחץ ומיהר לקבל החלטות ומשך את חסכונותיו תחת הבהלה של מרץ ואפריל, שגה קשות. זו הזדמנות לפעול להפחתת דמי הניהול מול היצרנים והזדמנות להתאים את אופי החיסכון לצורכי העובדים וגילם: עובדים מבוגרים שנמצאים בחשיפה גבוהה מדי לנכסים מסוכנים ומאידך עובדים צעירים , בעלי אופק תעסוקה ארוך שנמצאים לעתים בחשיפה נמוכה מדי ולכן צפויים לחסוך מעט מדי עד גיל פרישה.
בתקופה שבה קשה לתגמל עובדים, זו פעולה זולה יחסית שתראה לעובדים שהמעביד רואה בהם נכס ועושה שימוש במשאבי העסק כדי לדאוג להם.
הכותב הוא ד"ר עדו קאליר, מומחה לכלכלת זקנה(פנסיה) מהקריה האקדמית אונו.