"הוא לא יודע לקרוא קטע ולענות על שאלות פשוטות".
זו ההודעה שקיבלתי מאמא מודאגת בצירוף ריגושון מבוהל.
קודם כל הרגעתי אותה שהוא לא היחיד. ושלא צריך לדאוג. ונתתי לה כמה טיפים קטנים הקשורים בשאלות ותשובות בעל פה.
אבל היא המשיכה: "הקטע פשוט, והוא הרי קורא מצוין, אז איך הוא לא מבין?".
סקרנותי גברה וביקשתי שתשלח לי את הקטע ואת השאלות. והיא שלחה. ומה גיליתי בו?
כבר אגיע לזה.
אבל רגע לפני: גם אתם מרגישים שהילדים שלכם לא מבינים את מה שהם קוראים?
קראו גם:
כולנו מבינים ש"הבנת הנקרא" היא היכולת להפיק משמעות מהכתוב ושהדגש הוא על ההבנה ולא על הקריאה הטכנית.
כשהמורה אומרת לכם שהילד צריך חיזוק בהבנת הנקרא, היא לא מסבירה שהתחום איננו מקשה אחת. שהוא מורכב ממימדי הבנה שונים.
כלומר: אין כאן שחור ולבן. זה לא שהילד מבין את הנקרא או שלא. ההבנה היא על רצף של רמות שונות.
המידע הזה אמור להרגיע, וגם מאפשר לכם לבדוק איפה צריך לחזק ומה הילד מבין בלי בעיה.
הורים רבים מרגישים שהילדים בסך הכל מבינים: הם מספרים לכם מה קראו במילים שלהם ויודעים להסביר על מה הקטע מדבר. ויש גם ילדים שלא יודעים להסביר במילים שלהם, אבל מבינים היטב סאב-טקסט.
אחרים אלופים במציאת פרטים גלויים בטקסט אבל מתקשים במציאת פרטים סמויים.
ובשורה התחתונה: כל ילד זקוק לכלים כדי להתחזק במימד הבנה אחר (למשל, באיתור פרטים סמויים בטקסט, בהסקת מסקנות, בהכללה, ביישום, בהערכה וביקורת ועוד).
נדמה לנו שאם ילד יודע לקרוא ומבין את השפה העברית הוא צריך גם להבין את הנקרא. אבל זה לא כל כך פשוט. דרושים לו משאבים קוגניטיביים ורגשיים כדי לקרוא טקסט, להפיק ממנו משמעות וללמוד ממנו דבר חדש. משאבים כמו: זיכרון, ידע עולם, ידע לשוני ואוצר מילים.
נחזור לאותה אמא ששלחה לי את הטקסט שהילד שלה ממש לא הבין: זה היה תוכן עניינים של חוברת בכיתה ב'. שבע שורות, קצרות ומנוקדות.
אז איפה המוקש?
ראשית, לא כל הילדים מבינים מהו תוכן עניינים ומה משמעות המספרים המופיעים בסוף כל שורה. שנית, כל שורת נושא נוסחה כשאלה. למשל, "מה אפשר לעשות מניירות ישנים"?
גלגלי המוח של הילד שראה את השאלה החלו להסתובב והדמיון שלו עף קדימה. מבחינתו כשיש שאלות בחוברת – הוא אמור לספק תשובה. ואכן, הוא חיפש איפה לכתוב אותה, אבל לא היה מקום. ואז הוא גם ראה מספר סתמי בסוף השורה. מבחינתו, זה בלגן: מה זה הדבר הזה?
תראו איך טקסט כל כך קצר ופשוט יכול להסתבך ולהיות לא מובן.
אז מה עושים?
נתחיל במה לא:
אל תבקשו מהילדים לקרוא שוב ושוב את אותו הקטע. יש סיבה שהם לא הבינו את הקטע בקריאה הראשונה, קריאה חוזרת בדרך כלל לא עוזרת.
אז מה כן?
5 דברים שאתם יכולים לעשות כדי להקל עליהם להבין את הנקרא:
העשירו את אוצר המילים שלהם. שימו לב לאוצר מילים "אקדמי" שיקל עליהם להתמודד עם טקסט עיוני (קובץ מתנה לשימושכם).
הרחיבו את תחומי הדעת שלהם
למדו ביחד נושאים שונים וחשפו אותם לעולמות תוכן מגוונים ורחבים.
העלו לדיוניים משפחתיים מקרים אישיים או אירועים אקטואליים
שאלו אותם לדעתם והביעו את דעתכם. הדיונים האלה מפתחים ומעמיקים הבנה ומגדילים את היכולת להסיק מסקנות ויוצרים מודעות לטקסטים בהם מוצגת עמדת הכותב, כמו טקסט שכנוע למשל.
תסתכלו על הדברים מנקודת מבטם של הילדים
נסו להבין למה טקסט קצר שנראה פשוט בעיניים שלנו – יכול להיות מורכב דרך העיניים שלהם.
תווכו את הטקסט לילדים
הסבירו להם גם את מה שנראה בעיניכם מובן מאליו: מהו תוכן עניינים, מהו תקציר, מהי המלצה ועוד.
בתיה קלר, בעלת תואר שני בחינוך, מדריכת קריאה, מפתחת קורסים דיגיטליים לילדים בהבנת הנקרא.
