״אנחנו מרגישים שאנחנו כישלון של הורים", אמר לי האב לקראת סיום הפגישה שלנו. "גדלנו עם הורים שחינכו אותנו בצורה הטובה ביותר. היינו בטוחים שגם אנחנו נצליח, אבל משום מה זה לא קורה. אנחנו לא מבינים את הילדים שלנו ולא מצליחים להגיע אליהם. כל ניסיון לתקשורת הופך למופע של כעס ועצבים. אנחנו קונים להם כל מה שהם רוצים ונותנים להם עצמאות וחופש, אבל הם לא מעריכים כלום. בכנות, בקושי הסכמתי לבוא לכאן היום. הרגשתי שאין טעם. פשוט אשתי לא ויתרה לי״.
את המונולוג הזה השמיע באוזניי אב לשני ילדים, בני 11 ו-7. הוא הגיע לפגישה יחד עם אשתו, בניסיון "לשפר את התקשורת מול הילדים".
השיתוף של האב קצת הפתיע אותי, בעיקר משום שהוא שתק לאורך מרבית הפגישה. מצד שני, בכנות: לא נפלתי מהכיסא. הדברים שהוא ביטא מאפיינים הורים רבים שמרגישים שגם כשהם מחליטים להתאמץ, זה פשוט לא עובד.
למה זה קורה?
במקום זמן איכות: פיצוי וריצוי
הקצרים בתקשורת עם הילדים, הקשיים בחינוך ובהטמעת גבולות גורמים לכך שהורים רבים עוסקים יותר בהישרדות הורית ופחות בהנאה הורית. חלקם מוצפים ברגשות אשם, ומנסים אוטומטית להתגונן ולפצות. ואיך מפצים? באמצעות שימוש מוגזם בתגמולים חומריים על חשבון נוכחות הורית. המסר הוא: תראה, חמודי, אנחנו לא מבלים מספיק יחד במהלך השבוע, אבל זה בגלל שאנחנו מפרנסים את המשפחה. אז הנה, נקנה לך פלייסטיישן.
במקום להשקיע: שירותי חוץ
אמא לא עוזרת לך באלגברה? אבא לא מקשיב לך כי הוא כל הזמן בטלפון? אז נביא במקומם מורים פרטיים ופסיכולוגים ומנחים ומרפאים ושמרטפים למיניהם. כך יוצא שהורים בונים סביב הילד ארסנל של אנשי מקצוע במטרה אחת: לפצות על היעדר זמן.
במקום גבולות: תחושת כל יכול
חוסר התעקשות על גבולות גורם לילד להרגיש ׳כל יכול׳. יש הורים שחושבים שאם יגבילו, יפקחו, יענישו ויתעקשו על קווים אדומים, הדבר ייחשב לחטא על פשע, יגרום לילד לכעוס עליהם וירחיק אותו מהם יותר.
אז מה עושים?
תראו את התמונה. הזכירו לעצמכם איזה בית תכננתם להקים ואילו ילדים תרצו לראות כאנשים בוגרים בעתיד. לפעמים כשאנחנו הולכים לאיבוד בדרך, הזכרות קלה בסיבות שגרמו לנו לצאת אליה עוזרת להתאפס, להתפקס על היעד ולהגביר את החשק לעבור את הדרך על תלאותיה.
שמרו על זמני איכות קבועים. מי שיגיד לכם שאפשר להסתפק בסופי שבוע כזמן משפחתי רוצה כנראה ברעתכם. ילדים זקוקים ליותר מזה. בייחוד הצעירים שבהם זקוקים לזמן איכות יומי וקבוע לאורך כל השבוע. הם זקוקים לכם ולהיזון חוזר מכם ולא, הטלוויזיה והנייד בהחלט לא יעשו זאת במקומכם.
אל תרעיפו מתנות כפיצוי. לא רק שהילדים שלכם יודעים שאתם ׳קונים׳ אותם, על הדרך אתם מסייעים להם לפתח אופי 'חזירי' ולא מעריך ופוגעים ביכולת שלהם להעריך דברים. רוצים לפצות? תנו להם חיזוק מילולי וזמן איכות.
שמרו על גבולות ודיאלוג. אדם ללא גבולות חרד ומפוחד יותר ממי שיש לו כאלה. כשהילד שלכם עושה מה שבא לו וכמה שבא לו, הסיכוי שלו לפתח בעתיד חרדה ודיכאון גבוהים מילד שחי בתוך עולם של גבולות, שיקוף ודיאלוג. דווקא התחושה שהכל אפשרי ומותר ושהעולם נתון בידיהם גורם להם לחרדה ובהלה.
בהצלחה!
לחינוך עם חיוך המשיכו לעקוב.
אליסף שוקרון, אימון להצלחה לילדים בכל הצבעים. קואצ'ר ילדים ובני נוער ומנחה הורים. פרטים בפייסבוק
