האם אי פעם חשבתם על כך שהמשך קיומנו כמין אנושי תלוי במידה מכרעת במה שאנו שמים על צלחת האוכל שלנו כל יום? שייתכן שהבחירה האישית הקטנה – מה אנו אוכלים - שלכאורה הינה חסרת משמעות, היא זו שקובעת האם נחיה בעולם מוכה אסונות בקנה מידה תנ"כי כתוצאה משינויי אקלים והמשברים הרבים מספור שכבר מתחלים להיווצר ממנו? והאם המשך אכילת מוצרים מן החי כפי שאנו עושים כיום ימוטט את עתידם של ילדינו ונכדינו? האם הדבר ייצר עבורם עולם בלתי אפשרי למחיה, מסוכן, חם וחיים בחוסר?
להציל את כדור הארץלהציל את כדור הארץ
להציל את כדור הארץ
(צילום פרטי)
משבר הקורונה מאפשר לנו להפנות זרקור חזק לבחינת הסוגיה הזו. מחד, אנו שומעים שהווירוס הופץ ככל הנראה מאכילת חיות בר. עוד נטען שהסיכוי שווירוסים דומים יכו באנושות הולכים וגדלים ככל שבני האדם יפריעו יותר למערכות הטבעיות, יכחידו את הטבע ויפגעו בבעלי חיים שבאזורים הפתוחים והטבעיים שעדיין נותרו בעולם.
מאידך, המשבר, עם ההתכנסות האישית והקולקטיבית פנימה ועצירת מרוץ החיים המטורף שכפה עלינו, מאפשרים לנו הזדמנות נדירה להביט בכנות, ביושר ובאומץ על המנהג של אכילת מוצרים מן החי.
האם ידעתם שהרוב המכריע של יערות העולם נכרת כדי לאפשר שטחים לגידול בקר, כיוון שאנו רוצים לאכול יותר ויותר מהאדום הזה? האם ידעתם שכ-70 אחוז מכל השטח החקלאי בעולם נועד לגידול בעלי חיים, שטח השווה לכ-30 אחוז מכל השטח היבשתי בעולם? ושאם היינו מוותרים על אכילת המזון מן החי היינו יכולים ליער מחדש את האזורים האלו או לתת להם להשתקם, דבר שהיה תורם תרומה מכרעת למניעת משבר האקלים?
משק החי דורש משאבים אדירים של מים, אנרגיה, דשנים חקלאיים ועוד. לדוגמא, ייצור קילו בשר בקר מצריך כ-15 אלף ליטר מים, ואילו משקלן של כ-25 מיליארד התרנגולות שאנו מגדלים בכל רגע נתון גדול מזה של כל העופות והציפורים גם יחד בעולם. כ-60 אחוז מכלל היונקים בעולם הן חיות משק וכ-70 אחוז מסך האנטיביוטיקה המיוצרת בעולם מיועדת למשק החי.
למרות הנתונים האלו צריכת מוצרים מן החי ממשיכה לגדול בקצב מהיר בעולם כאשר הצפי הוא להמשך ניכר בגידול. כך, להמחשה, ב-40 השנים האחרונות מספרן של חיות המשק שילש את עצמו.
הגיע הזמן לומר זאת בצורה מאוד ברורה וגלויה: תאוות הבשר, המרוץ למנגל, ההתבססות על חלבון מן החי מסכנים אותנו ואת עתידנו. יש כיום הרבה אלטרנטיבות בריאות, מוסריות ונכונות לחלבון מן החי (שהינו מוצרי חלב, בשר, עוף, דגים וביצים) כגון ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, תחליפי חלבון למיניהם ועוד. אנו צריכים לבסס את תזונתנו על חלבונים מן הצומח, ומי שלא מסוגל עדין לעשות זאת, להפחית את צריכתם בצורה משמעותית.
הסופר הידוע, ג'ונתן ספרן פויר, כותב בספרו החשוב "אנחנו האקלים", שאמנם "שינוי אופן האכילה שלנו לא יהיה בו די, לבדו, כדי להציל את כדור הארץ, אבל איננו יכולים להציל את כדור הארץ בלעדי שינוי אופן האכילה שלנו. כל אחד מאתנו יכול להשתתף כבר ומיד בהיפוך השינוי האקלימי".
משבר הקורונה נותן לנו הזדמנות נדירה להתבונן על הבחירה הקטנה, היומית הזו של מה אנו שמים על הצלחת, ולהחליט שאנו רוצים לשנות ולהשתנות. לא חבל יהיה לבזבז אותה?
גדעון בכר, פעיל איכות סביבה, מרצה לנושא שינויי האקלים ויו"ר עמותת "תושבים משפיעים במודיעין" הפועלת לשימור הטבע והגנת הסביבה